התחדשות חוסן התבוננות

פרופסור יהודה מירסקי

זרקור

במקרא אזור המקדש מכונה לעיתים 'ארץ החיים' משום שבמקום זה האדם פוגש את אלוהיו ומתחבר לעם היהודי: לעברו, להווה שלו ולעתידו; קשר זה מגלם במקרא את הנצחיות. אני אחד מהחוקרים שהספרייה הלאומית הקודמת בגבעת רם הייתה ביתו שנים רבות. אהבתי אותה וראיתי בה בית מדרש שיכול להתקיים רק בירושלים, בית מדרש שבו חוקרים מיתולוגיים יושבים ליד תלמידי תיכון, חרדים לצד חוקרים שאינם יהודים, וכולם יחד, זה בצד זה, ניגודים מכמירי לב וקומיים בעת ובעונה אחת. כמו ותיקים רבים לא שמחתי לקראת הקמת משכן הספרייה החדש - מי צריך אותו בכלל? לראשונה גיליתי שטעיתי כשראיתי את המוני האדם - גברים ונשים, צעירים וזקנים, סטודנטים וחיילים, יהודים ולא־יהודים, חילוניים ודתיים - שהפכו כולם את הספרייה למקום שאליו הם באים תדיר כדי ללמוד.

ואז, בחודשים שלאחר הפתיחה, התחלתי להרגיש את מה שתיארתי בקצרה למעלה.

במשכן היפהפה הזה, מרומם הרוח, רב ההשראה, המכיל, המנחם ושוקק החיים, המכיל יותר רעיונות משאפשר לדמיין ועם זאת מאופיין בשקט המעורר מחשבה, רוחש זרם עומק. כאשר אני שוהה בו, אני חש שזו הדרך הטובה ביותר להיטמע בתוך ההיסטוריה היהודית, והגוף והנפש הם כמו טיפה בים.

פרופסור יהודה מירסקי הוא חוקר מחשבת ישראל וקורא קבוע בספרייה הלאומית

[ 11 ]

Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease