2024 כנס בין־לאומי לאוצרי מדעי היהדות התאספו שבעים אוצרי אוספי יודאיקה מרחבי העולם בספרייה הלאומית לחוויית למידה 2024 בחודש מאי מרוכזת בת שלושה ימים. הם עסקו בנושאים רבים ומגוונים, החל באתגרי הבינה המלאכותית וכלה בהצלת ארכיונים הנתונים בסכנת כליה. עוד הם דנו במאגר הזיכרון הלאומי לתיעוד מאורעות יום שבעה באוקטובר והמלחמה ובמורכבות איסוף חומרים דיגיטליים בזמן אמת. שיאו של הכנס היה בהצגת ספר לבן על חקר מוצאות הספר העברי והסדרתו, מיזם משותף לספרייה הלאומית ולאיחוד הספריות במדעי היהדות. הספר הלבן מתווה נהלים מיטביים בשדה מורכב שלו אתגרים ייחודיים. הכול חשו שההצלחה הגדולה ביותר של הכנס הייתה ביצירת תחושת קהילה, סולידריות והענקת תקווה לעמיתים, בעיקר בשנה קשה זו. סמינר חינוכי The Well הגיעו שישה־עשר מחנכים יהודים מרחבי העולם לירושלים כדי להשתתף ב'באר' 2024 בחודש אוגוסט ), סמינר חינוכי בספרייה הלאומית בחסות 'גשר לאירופה'. בסמינר הם הכירו את אוספי הספרייה, The Well( נחשפו לתוכניות שהספרייה מפעילה ולמדו כיצד אפשר לשלב אותם כמקורות ראשוניים בהוראה בחדר הכיתה וככלים פדגוגיים בלימודי יהדות וישראל. לצד פעילויות, הרצאות, דיונים וסדנאות כלל הסמינר מפגשים קרובים של עמיתים מארצות שונות, הזדמנויות לחילופי דעות ודיון באתגרים ובעיות ותהיות משותפות. התקווה חוזרת הביתה: נפתלי הרץ אימבר, ׳התקווה׳
מרבית ההמנונים הלאומיים לא התחילו את דרכם ככאלה. כך גם המנון מדינת ישראל ,)1909–1856( ׳התקווה׳ מאת נפתלי הרץ אימבר אשר קיבל את מעמדו מכוח האהבה הרבה שזכה לה בקרב העם היהודי. 1886 השיר ׳תקוותנו׳ פורסם לראשונה בשנת בארץ ישראל. הוא מנה תשעה בתים של שבועות נאמנות לציון, ומתיישבי ראשון לציון התאימו לו מנגינה עממית. השיר התפרסם במהירות בעולם היהודי, וכשהגיע אימבר לארצות הברית, היה שירו ידוע ממנו. השיר בגרסתו המקוצרת, בת שני הבתים, היה להמנון הלא־רשמי של הקונגרסים הציוניים.
) היה אימבר מאושפז בבית חולים יהודי בניו יורק. האתנו־מוזיקולוגית ז׳נט רובינסון–מרפי, 1908( בשנת תרס״ח שפגשה בו בבית החולים, ביקשה ממנו שיכתוב עבורה את מילות ׳התקווה׳. אימבר לקח נייר של בית החולים קבע הקונגרס הציוני השמונה־עשר ש׳התקווה׳ הוא 1933 ורשם עליו את שני בתי השיר בנוסחם המקורי. בשנת המנון העם היהודי. שלוש שנים לאחר מכן העבירה רובינסון–מרפי את הדף שקיבלה מידי אימבר אל הספרייה ָוִִד ח ָָנה ָָ', כמילות השיר. ברבות השנים התברר שזהו כפי �ָּ ָה ד �ָּ הלאומית שב'א ֶֶר ֶֶץ א ֲֲבוֹֹת ֵֵינוּ'ּ, בירושלים, 'ה ָָע ִִיר ב הנראה האוטוגרף היחיד של ׳התקווה׳ בעולם כולו.
) אוצרות מהספרייה הלאומית' 101' (מתוך
[ 40 ]
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease