אירועים יומן
את עמית!”
שלושה שבועות חלפו מאותה שבת קשה בה נטבחו מאות עמית בוסקילה • יהודים ולו רק בגלל עצם היותם יהודים מאשדוד שחגגה אף היא באותה מסיבת טבח בקיבוץ רעים, נחשבה לנעדרת עד לפני מספר ימים אז הגיעה המשטרה לבית משפחתה של עמית ואמרה להם שיש סבירות גבוהה במשפחתה של עמית זועמים מאוד על • שעמית חטופה חוסר הוודאות הנוראי בו משאירים אותם: “אנחנו חיים בחוסר וודאות מוחלט. אומרים לנו שיש סבירות גבוהה שעמית חטופה, זה אומר שאין הודעה רשמית על השם של עמית בין החטופים. זו רק סבירות. זה יותר גרוע מחוסר וודאות”
משה אלבז //
גם היום, מאז אותה שבת, כולם אצלו בבית. הוא אב לחמישה ילדים, ויחד עם משפחתה של עמית, הם פתחו חמ”ל אצלו בבית, כדי שכולם יהיו מעודכנים ברגע אמת מה קורה עם עמית. האמא אלין סיפרה: “אני עוברת ימים קשים מאוד, לא קל ופשוט בתור אמא שיש לי בסך הכל רק שני ילדים, רק אותה ואחיה הגדול, אני בהלם, בשוק, אני לא מתפקדת. אני פשוט לא מבינה איך מדינת ישראל עדיין לא מצאה את הנעדרים, את השבויים, אני מגנה את מערכת הביטחון, מערכת המשטרה. איך יכול להיות שבמדינה שלנו
זו הרגשה של פחד. פחד אמיתי”. מאז אותה שבת, ובמשך יותר משבועיים, מספר שמעון שהחיים שלהם נעצרו. “אנחנו חיים בחוסר וודאות מוחלט. אומרים לנו שיש סבירות גבוהה שעמית חטופה, זה אומר שאין הודעה רשמית על השם של עמית בין החטופים. זו רק סבירות. זה יותר גרוע מחוסר וודאות”. שמעון מתגורר בקריית גת עם המשפחה שלו. מאז ומתמיד אחותו אילנה, וילדיה – עמית וסיאל הם חלק בלתי נפרד מהבית שלו. “לפני שנים הם עברו לאשדוד להתחיל בדרך חדשה, אבל הבית שלי זה הבית שלהם”.
ביחד איתי, באותו קצב. וזה מה שהיא עשתה. כך במשך זמן מה, עד ששמעתי את האוטו נוסע, והיא אומרת לי ‘ירו עליי, אני מתה, אני אוהבת אתכם’. באותו רגע איבדתי שליטה על עצמי, התחלתי לצרוח ולבכות. לקחתי את החבר של הבת שלי ונסענו יחד לתחנת המשטרה בקריית גת”. אלא שבתחנת המשטרה בקריית גת הייתה אנדרלמוסיה לאחר שהשוטרים גילו שהמחבלים השתלטו על תחנת משטרה בשדרות, והחלו להבין את גודל הטרגדיה. “נכנסתי לתחנה, ביקשתי שיעשו איכון למכשיר של עמית, אמרתי שהשיחה מוקלטת, שישמעו את מה שאמרה, אבל אף אחד שם לא היה בשלב של להקשיב, כולם היו בהיסטריה, אמרו לי שקרתה טרגדיה ואני בפחד אימים. התחלתי להרביץ לעצמי מרוב חוסר האונים שהייתי בו. אני לא יודע מה קורה עם עמית שלי, ואי הוודאות זה דבר נורא. זו התחושה הכי קשה. שאין תשובות. כאילו לא מספיקה הדאגה שלך, ואין אף אחד שאומר לך שהעניינים בשליטה.
ש
מעון (אחיה של אימה של עמית) משמש לה כאב מאז גירושי הוריה,
כשהייתה בת שנתיים ואביה ניתק את הקשר עם בתו. שמעון מתאר את עמית הסטייליסטית, כאישה אנרגטית, מקרינה אור וחצי 7 ושמחה. “זה היה בשעה בבוקר. אנחנו היינו כבר ערים בגלל האזעקות שנשמעו שעה קודם. עמית פתאום מתקשרת, אומרת לי שהיא מתחבאת מתחת למשאית, לוחשת לי, אומרת שיש יריות”. מספר שמעון וממשיך: “הבנתי רק באותו רגע שהיא במסיבה – שבכלל לא ידענו שהיא הלכה אליה, והייתי בטוח שהיא בסאטלה, שהיא שתתה, שהיא הוזה, ואמרתי לה תעזבי אותי מהשטויות האלה, כעסתי. אני מתפקד כאבא שלה כל השנים אז עניתי לה כאבא, התרגזתי”. אבל מהר מאוד שמעון קלט שעמית דוברת אמת, שהיא בצרה. “שמעתי דיבורים בערבית, שמעתי יריות, שמעתי היסטריה, התחלתי לצעוק בבית ואז נרגעתי לרגע, נכנסתי לחדר והתיישבתי בשקט, אמרתי לה שתנשום
שמעתי דיבורים בערבית, שמעתי יריות, שמעתי היסטריה, התחלתי לצעוק בבית
16
968 גיליון 27.10.23
www.ashdodonline.co.il
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online