האם התנדבות באמת משפיעה על האושר שלנו?
א
מהאנשים שמתנדבים 95%־ היא חוקרת. נמצא ש הם אנשים מאושרים יותר. אבל השאלה שתמיד נשאלת בעניין הזה היא מה קודם למה? כלומר, האם אנשים שהם יותר שבעי רצון מהחיים הם אלה שמתנדבים, או שבעקבות ההתנדבות הם הופכים לשבעי רצון? אבל הפלא ופלא גם על זה יש מחקרים. אחד 2020 מהם הוא מחקר שנעשה באנגליה בשנת Lawton et al, על ידי לאוטון וחוקרים נוספים )). במחקרם הם הגיעו למסקנה שיש קשר 2020 ברור בין אושר לבין התנדבות. כלומר, שאנשים שמתנדבים מאושרים יותר, אבל לא רק זה. הם גם הצליחו למצוא שהתנדבות משפרת את איכות החיים. כלומר, הם ראו שבמהלך עשר שנות מחקר, איכות החיים והרווחה של אנשים שמתנדבים הולכת ונעשית גבוהה יותר. אלה מחקרים מעניינים מאוד שמספרים סיפור מדהים על התנדבות ועל כך שעשיית טוב עבור אחרים עושה טוב עבור עצמי, גורמת לאושר גדול יותר, לבריאות ולתחושת רווחה. בכל הקשור לאושר, האם יש הבדל בין התנדבות ארוכת טווח לבין התנדבות חד־ פעמית? התנדבות חד־פעמית לא עושה שום הבדל ועל כך יש הסכמה כללית, אבל אין הסכמה ברורה על מספר השעות שצריך להתנדב כדי שיהיה אפשר לדבר על אושר. הלמ"ס אומרת שאנשים שמתנדבים יותר שעות הם יותר מאושרים, אבל קשה לבדוק את זה לעומק. מהי ההשפעה של התנדבות על אורח החיים? הלמ"ס מציגה כי אנשים שמתנדבים הם יותר בריאים, ואף יש מחקרים נוספים שמראים שאנשים שמתנדבים חיים יותר שנים. אבל השאלה המורכבת היא האם בן אדם חי יותר ואז הוא מתנדב יותר? או שהתנדב והודות לכך הוא חי שנים רבות יותר? מהמתנדבים 95%־ הלמ"ס פרסמה לא מזמן ש מדווחים 53% , מדווחים שהם מרוצים מחייהם שאינם 38% שהם מאוד מרוצים לעומת 68% . האחרים הם מרוצים 40% מתנדבים וכל מהמתנדבים רואים עתיד יותר אופטימי לעומת שאינם מתנדבים. אז לפי הנתונים האלה 55% ניתן להבין שלהתנדבות יש בהחלט השפעה
ז מתברר שכן, לגמרי כן! ספרי לנו על עצמך אני ראשת בית הספר לעבודה
סוציאלית באוניברסיטת אריאל ומנהלת את "קרן דליה ואלי הורביץ". המקצוע שלי הוא עבודה סוציאלית קהילתית, כמו כן גם כל התארים שלי הם בתחום של עבודה סוציאלית שנים בשדה 20 קהילתית ופילנתרופיה. עבדתי ועסקתי בתחום ההתנדבות והקהילה, בתחום הפילנתרופיה ובתחום ארגוני המגזר השלישי ובהבדלים שקיימים בתוכם. המחקרים שלי היום עוסקים בין היתר בתחום ההתנדבות והמגזר השלישי. התנדבות היא פעילות שנעשית על ידי פרט מרצון חופשי, ללא שכר כספי עבור גוף שלישי. אני חייבת לציין שישנם ויכוחים רבים בעולם האקדמיה על ההגדרה המדויקת והפרשנויות הרבות שלה. למשל :זה מאוד בעייתי להגדיר "רצון חופשי" כי ברצון חופשי אמיתי בן אדם קם בבוקר ומחליט שהוא רוצה להתנדב מבלי שמישהו השפיע עליו. איך ניתן להגדיר התנדבות בצורה המדויקת ביותר? ישנו רצף בין רצון חופשי טהור ועד להתנדבות שהיא בכפייה, כמו למשל מצבים שבהם אנשים צריכים חלופה לבתי משפט ונדרשים לתת שעות התנדבות לציבור. לגבי ההגדרה של גוף שלישי – ישנה ציפייה שמתנדב יעשה פעילויות לא עבור עצמו, אלא עבור אחרים. הגוף השלישי אמור להיות גוף שהוא לא המתנדב, לא המשפחה ולכאורה גם לא הקהילה הקרובה שלו. אבל קהילה זה בדיוק המקום שבו אנשים רבים מתנדבים עבורו ואז נהוג לכנות אותם פעילים. אני יכולה להמשיך ולהיכנס לתוך נבכי ההגדרה. ניתן להבין שישנה הגדרה שמגדירה את פעולת ההתנדבות אבל כמו בכל דבר, יש עליה השגות, מחשבות ותהיות וניסיון תמידי לדייק ולתהות מהי ההגדרה הנכונה ביותר. האם אנשים שמתנדבים מאושרים יותר? בכל שנה, לקראת יום ההתנדבות הבין לאומי, הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) מוציאה את הדו"ח שלה על הנושאים שאותם
אסתר זיכלינסקי חוקרת תחום מגזר שלישי והתנדבות, שופכת אור על הקשר בין התנדבות לבין האפשרות שלנו להיות מאושרים יותר, אם נעשה טוב עבור אחרים.
21
20
Made with FlippingBook Digital Publishing Software