שירי גורמן חברת כפר רופין 5- אמא ל
מנהלת מכינת העמ"ק מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית.
פרשת השבוע
054-5423281 | שירי גורמן
פרשת חיי שרה
ממצבים כלכך קשים. כשמסתכלים על העתיד – אפשר לקום מאבל, אפשר להיות בעשייה, אפשר להמשיך לנוע, גם אחרי אובדן, ולא לשקוע, ולא לקפוא. מי שמסת־ כל על העבר כל הזמן, כמו אשת לוט בפרשה הקודמת – קופא, עומד במקום ולא יוכל לצמוח או לבנות.
רהם בכל, שיהיה לו הכל, הארץ כולה שלו, וממנו יקום עם גדול ורב. איפה זה קורה במציאות? התחושה היא שהזמן אוזל והברכה מתמהמהת. וכאן בדיוק טמון הפלא הזה של אברהם – הארץ רחוקה מלהיות שלו אבל הוא לא מוותר על החזון ומתעקש לקבור בה את שרה, עמי הארץ רחוקים מת־
איך זה יכול להיות שאברהם צריך לקנות חלקת קבר לאשתו האהובה שרה שהלכה לעולמה? איך יתכן שכל כך הרבה שנים אחרי ההבטחה שקיבל מהקב"ה אין בבעלותו אפילו מספר מטרים שיוכל לקבור בהם את שרה? איך זה יכול להיות שאת האישה לבנו
בעתיד – תמיד יש את מה שעדיין לא התגשם, תמיד ישנה שם הבטחה, ישנו פו־ טנציאל. אברהם לא מלמד אותנו רק להאמין, אלא גם לפעול בתוך המציאות כדי לממש את אותה תמונת עתיד רצוייה. הוא אולי יביא ליצחק אישה מארם נהריים אבל הוא יעשה הכל כדי שיצחק עצמו לא יחזור אחורה ולא יעזוב את הארץ המובטחת. ויצחק נשאר. הוא האב היחידי שלא ירד למצריים, הוא המלמד אותנו את חשיבותה של ההשארות.
יצחק הוא מבקש שיביאו מארץ אחרת, לא מארץ כנען, אלא מהמולדת שלו, אותה עזב כששמע את הק־ ריאה: "לך לך"? המון שאלות מעניינות שנוגעות בסוגיות של זהות ושייכות מתעוררות עם הק־ ריאה בפרשת "חיי שרה". למרות השנים, המעמד, הר־ כוש, הנצחונות וההצלחות אנו מגלים שאברהם מרגיש עדיין זר בארץ, שהיא בעצם אמורה להיות הארץ שלו, הארץ המובטחת. ויש פסוק בהמשך הפרשה שמעצים את התמיהה הזו,
השבוע סוף סוף הובא לקבורה הדר שנים של המתנה. 11 גולדין, אחרי הגשמת המטרה הנעלה הזו – של הבא־ תו לקבורה באדמת ישראל, היא חלק מהסיפור שלנו כעם. הדרך שלנו לעי־ תים רבות כואבת, היא בוודאי ארוכה, ולהמשיך להאמין שיש ברכה, ולא סתם אלא שיש ברכה בכל – לא תמיד זה קל. מי יתן ומשפחת גולדין היקרה תרגיש את ליבו של העם שכואב את כאבה ארוך השנים, ושיזכו כל המשפחות לסגירת המעגל המיוחלת. שבת שלום ובשורות טובות!
רבותו עד כדי כך שהוא נאלץ לשלוח את אליעזר בחזרה אל הארץ אותה עזב כדי למצוא את מי שתקים עם יצחק את השושלת. הוא לא מרים ידיים, הוא לא מפקפק בברכה של הקב"ה – הוא פועל כדי לממש אותה!! ובשום פנים הוא לא מסכים שיצחק יעזוב את הארץ, לא משנה מה יקרה, הוא אומר לעבדו אלי־ עזר - "הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תָּשִׁיב אֶת-בְּנִי ש ָׁמָּה" (בראשית כד, ו). אברהם לא מפסיק להסתכל על הע־ תיד, ובכך הוא מוריש לנו את נקודת המבט הזו, שהצילה אותנו שוב ושוב
ומבליט את הפער בין מה שהבטיח הקב"ה לאברהם שיקרה – ובין מה שבפועל קורה. ההבטחה דיברה על עם ועל ארץ. כרגע אין לבן שלו אפילו אישה איתה יוכל להמשיך את השוש־ לת המשפחתית, ואין לאברהם אדמה בבעלותו מלבד חלקת הקבר שהקים לאשתו במערת המכפלה אשר בחברון. "אַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַך אֶת־ אַבְרָהָם בַּכֹּֽל" (בראשית כד, א). ת � , אשתו אהובתו, שו 137 אברהם בן פתו למסע החיים נפטרה, אין לו עוד הרבה זמן לחיות. הקב"ה בירך את אב־
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online