קרן קופל
קצת אוכל, קצת העצמה נשית, קצת סיפורים אישיים והמון אודם ושמחת חיים.
שווארמה ואודם
054-4293305 ? רוצים שקרן תבוא לאכול אצלכם ותספר לכולם איך היה
החיים יפים, כשטעים..
מקום כזה מקבל אצלי נקודות נוספות רק על הצ'יפס. זה צ'יפס שגיליתי בגיל מאוחר, כמו שפ־ תאום מגלים כשמתבגרים - את החצילים והמטבוחה. כילדה התאכזבתי כל פעם מחדש כשאמא שלי היתה מכינה צ'יפס כזה והייתי מעדי־ פה רק קנוי, כיום אני מאוהבת. עם הגיל בא הטעם כנראה... חוץ מזה הסלטים במקום ביתיים, פשו־ טים וטעימים ונחתכים כל הזמן במנות קטנות כדי לשמור על טריות הירקות, למי שקשה עם החריף חריף שסיפרתי לכם עליו, המקום מציע גם מטבוחה וכמובן שמגוון חמוצים כולל שיפקות קטנות. הצ'יפס להגשה עצמית ולכן אם אתם רוצים עוד קצת - תמיד אפשר. הב־ שרים מטופלים נהדר, מתובלים בע־ דינות וממלאים את הפרנה עד אפס מקום. למי שפחות אוהב פרנות, המקום מציע גם באגטים, אבל עזבו... אין כמו פרנה, באמת. בכלל יש לי חולשה לפרנה, אם הייתי יכולה והגיזרה היתה מרשה, הייתי מוסיפה לכל ארוחה שלי פרנה, מזלפת קצת טחינה מעל ומודה שהחיים יפים, כשטעים. עד אז... לכו גם אתם לטעום ולהיזכר בבית שאן של שנות התשעים. לסיום אגיד שבבית שאן יש כמה מקומות בהם נמכרות פרנות עם על האש. בקסי היה הראשון, אך כולן טובות ועל כולן עוד יסופר פה בטור. עד אז... נתראה בשבוע הבא. מחירים: שקלים. 45 - פרנה עם קציצות ופרגיות בתאבון.
קצת שיהיה נעים ותמיד מחייכת בנעימות האופיינית לה. בקסי זה מקום צנוע... מי שלא מכיר יכול לפס־ פס בקלות את המקום המצויין הזה. בפשטות אינסופית שגורמת לכל אחד להרגיש כאילו והוא בא לחבר לאכול ולא למסעדה הם עדיין מגישים את המנות של פעם - על האש בלחם פרנה רותח עם
לפני המון שנים... כשהייתי נערה צעירה, פתחו השכנים מהרחוב הסמוך לביתי, ניסים ורותי, שי־ פודיה. אמא רותי היתה מתפיחה בכל לילה בצק ובבוקר היתה אופה ממנו פרנות עם ריח משכר של בית ואבא ניסים היה מניח בש־ רים על האש... פרגיות, קציצות של בית, מרגז (מרו־ קאים קוראים לזה סורסט) ואפילו טחול חריף מלא בשומן כבש וכבד בקר... מי מכין היום טחול אמיתי? אחרי שהבשר היה מוכן, הם היו מו־ סיפים לתוך הפרנה הרותחת ממגוון הסלטים שהיו שם, קצת טחינה, קצת חריף שאי אפשר לנשום אחריו כי הוא שורף לך את הפה עד כדי כך שאתה חייב להחזיק בקבוק מים צמוד למנה ובסוף את הבשרים. זה היה ביס מהחלומות, כזה שגרם לך להתגעגע אליו תוך כדי שאתה אוכל אותו, כזה שאתה לא רוצה שיגמר, אז אתה אוכל לאט לאט... נותן לטעמים להיצרב לך על הלשון ובזכרון. הייתי עוברת שם לפעמים עם האופניים רק כדי להריח את הבשר והלחם, מן שילוב כזה שהיה ממלא לי את הלב ובכל שבוע הייתי מבקשת לאכול שם לפחות פעם אחת. השנים חלפו... אני התבגרתי, המקום נסגר, לפני כמה שנים, ניסים נפטר... ובמקום בו עמדה השיפודיה נפתחה שי־ פודיה אחרת. התחום לא עזב את המשפחה ובנם שרון הקים שיפודיה בה מוכרים את אותם הבש־ רים ואת אותו לחם-פרנה. את השיפודיה שלו בחר שרון לפתוח בס־ מוך לתחנת הדלק מיקה במרכז העיר. לצידו במטבח האחורי, עובדת איש־ תו צופיה, חותכת עוד סלט, מנקה עוד
חריף ששורף לך את הפה וצ'יפס אמיתי בהגשה עצמית. "קרן, את כמוני רגישה, אל תיקחי מה־ חריף", אמר לי שרון בזמן הרכבת המנה ואני הקשבתי, ולא לקחתי מהחריף... בתוך הפרנה הונחו קציצות על האש וח־ תיכות של פרגית יחד עם טחינה, סלט יר־ קות וסלט כרוב, הכל הונח על קרש חיתוך גדול ולצד הפרנה העמסתי לי מלא צ'יפס. לז'אנר הזה של צ'יפס אמיתי יש קהל שאוהב רק אותו לעומת קהל שמעדיף צ'יפס תעשייתי. אני נמנית עם הקהל שמ־ עדיף צ'יפס אמיתי, כזה שחותכים באותו הרגע והוא מאופיין במתיקות אמיתית של תפוח אדמה טרי וברכות שאין בצ'יפס תעשייתי.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online