גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.
שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מאמנת חינוכית רגשית, מדריכה פדגוגית, מנחה לסדנאות העצמה וכתיבה יצירתית טיפולית ביי, שלום, תודה!
לא שקטה הארץ ורעש הפילוג מאיים בשנית. שנת תשפ"ד מסתיימת כשהצפון נכנס למערח כה בעוצמה רבה. שנת תשפ"ד מסתיימת כשהמודיעין שלנו חזר לעצמו והביא הישגים נפלאים למדינה. הצבא צועד בראש, פועל יוזם מנצח כל קושי ואתגר. הצבא האדיר שלנו חישב מסלול מחדש, התעשת מאותו יום נורא ומראה לנו ולעולם את עוצמתו וכוחו יום יום. הברכה וההשגחה חזרו אלינו. שנת תשפ"ד מסתיימת בהפסד ענק בסוגיית החטופות והחטופים. לא יתכן שהם והן עדיין שם. הם חייבים לשוב הביתה עכשיו! שום ניח צחון גדול ככל שיהיה לא יהיה ניצחון אמיתי אם החטופות והחטופים לא ישובו הביתה. אסור לנו לשכוח אותם. הם מחכים ומחכות לנו כואבים ושבורים. גם הם רוצים להיום בחג ראש השנה תשפ"ה בבית. ח � חטופים וה ה דיון פ נת ש הא ת תשפ"ה - טופות. ברוכה הבאה תשפ"ה, תהיי טובה אלינו, כאח בנו מספיק בשנת תשפ"ד. תביאי איתך בשוח רות טובות, ישועות וברכות גדולות. .' ה ע שפ ביאי ת תשפ"ה - ח � ופעת, שי ה תאום פ את ש ודה ת תשפ"ה - ררת אותנו מתשפ"ד. מומים. ה שוט פ אנחנו ש ביני ת תשפ"ה - ודיה. ה ורה פ לום ש ביאי ת תשפ"ה - כל! ה ותרת פ לנו ש קשורת ת תשפ"ה - מי יתן והשנה החדשה שתבוא עלינו לטובה, תהיה מלאת אהבת חינם. תהיה מתוקה כדבש, חסדים ומעשים טובים כרימון. שכל אויבנו ומבקשי רעתנו יסתלקו מאיתנו. שנהיה עם אחד מאוחד. שנה שנזכה לראות בנים ובנות שבים לגבולם. שנה של חינוך איכותי, מוח רים ומורות מעוררי השראה שיהיו כפנס מאיר לתלמידות ולתלמידים. שנה של פריצת דרך בכל התחומים - ביטחון, חינוך, רווחה וכח לכלה. שנה שנסתכל עליה בסיומה ונתקשה להיפרד ממנה. שנה שנתגעגע אליה ונזכור אותה לטובה. תשפ"ה, תהי שנה כזאת בבקשה! חג שמח לכם קוראים אהובים וקוראות אהובות, מאחלת לכל אחד ואחת מכם שנה טובה ומתוקה. באהבה גדולה, גלית
נו למלאים מצוות כרימון. אזרחי ואזרחיות המדינה הזאת נתנו, עשו, קנו, בישלו, אפו, הקשיבו, אירחו היו שם האחד בשביל השני. החיילים והחיילות בחזית ובעורף ניצבו כאחד מול האיום כשהם מניחים מאחור דעות לא רלוונטיות ומשפטים מעוררי מחלוקת ושנאה. היחד נצץ מכל פינה, התפילות מצאו מקום במרחב הפתוח, במרחב הסגור ובלבבות ולא מעט תפילות מצאו מקומן במנהרות. אור החסד שהיה במדינה ניסה להאיר במעט את אפלת המנהרות. החיילים והחיילות שלנו המח שיכו בדרך האחדות וניצחו עוד ועוד קרבות. העם היושב בציון, נסוג לאחור ושוב המחלוקת תפסה לה מקום בזמן מלחמת קיום ארוכה. עוד שנה חדשה / גלית מנחם ויצמן ׁשָנָה חֲד ָׁשָה עֹומֶדֶת ּבַּפֶתַח ָמְהַּסֶסֶת ּבִכְנִיסָתָּה. קֹודְמ ַּת ָּה טֶרֶם ה ִׁשְלִימָה מ ְׂשִימֹותֶיה וְכָעֵת זֶה יִּפֹל עָלֶיהָ. ׁשָנָה חֲד ָׁשָה עֹומֶדֶת ּבַּפֶתַח מְהַרְהֶרֶת ּב ַּׁשְאֵלָה - עַד מָתַי? ׁשָנָה חֲד ָׁשָה, מַרְּגִי ׁשָה אֶת הָעָם מְבִינָה אֶת ּגֹדֶל ה ַּׁשָעָה אֶת הַהִז ְּד ַּמְנּות ׁשֶּנ ִּתְנָה ל ָּה לִהְיֹות ׁשָנָה טֹובָה יֹותֵר מ ִּקֹודְמ ַּת ָּה. ׁשָנָה חֲד ָׁשָה ּבְטּוחָה ּבַּפֶתַח מְבִיאָה א ִּת ָּה ּב ְׂשַק הַּיָמִים ׁשֶפַע ׁשֶל ׂשִמְחָה. רֹוא ָּה ּבַחֲזֹונ ָּה ּבֵן ּובַת ׁשָבִים הַּבַיְתָה. ׁשָנָה חֲד ָׁשָה עַכ ְׁשָו מַרְּגִי ׁשָה ׁשֶעַרְבּות הֲדָדִית הִיא צְרֹור מַפ ְּתְחֹות לִׁשְלַל ּבְרָכֹות. ׁשָנָה חָלְפָה, ׁשָנָה חֲד ָׁשָה ּבָאָה - וְטֹוב.
בשבוע הבא נפרד בשמחה משנת תשפ"ד ונח קבל בברכה ובציפייה רבה את שנת תשפ"ה. פוקה. כך יעידו ד שוט פ נה ש היה ת תשפ"ד - ממה? כך ד תאום שפ אמינו ת רובנו. תשפ"ד - ירגישו רבים מאיתנו. איזו שנה הייתה לנו. בראש השנה שנה שעח ברה עדיין לא ידענו מה מצפה לנו. חגגנו את ערב החג כמנהגנו בקודש. בירכנו שיתמו אויבנו ומבקשי רעתנו. שיסתלקו אויבנו, שיח כרת רוע הגזירה. טבלנו תפוח בדבש וחלמנו על שנה טובה ומתוקה. ביקשנו שלום ביננו. זכרנו שכולנו יחד במדינה אחת אך מלאים מחלוקות כרימון. שום דבר אז בחג בשנה שעברה הכין אותנו למה שעתיד לקרות לנו שבועיים לאחר מכן. ביום הכיפורים, חג שכולו חשבון נפש הבחנו לראשונה בתהום אליה נפלנו במהירות, המח חלוקות עלו שלב והפגיעה אלה באלה גרמה לחוסר שקט ולתחושת ריחוק וניכור. ביום הכיפורים חג שכולו חשבון נפש, עדיין לא ידענו מה החשבון ומה שיקרה לנפש. ואז הגיע החג הראשון של סוכות, ישבנו בסוכה וביקח שנו לנו אושפיזין מאחדים, אושפיזין מחברים. ציטטנו "ואהבת לרעך כמוך" וראינו בסוכה היפה הזדמנות לאיחוי השסע. מה שיקרה מספר ימים לאחר מכן יזעזע את כולנו ויגרום לנו להבין שאם אנחנו לא יחד, ערבים זה לזה, אז אין אותנו. עם ישראל ניצב בפני אירוע הטרור הגדול ביותר שידענו, מלחמת קיום על הבית הזה שאהבנו לריב בו בעיקר בסלון ולא בחדרי חדרים. בשמחת תורה לא היתה שמחה. היה עצב גדול, זעזוע, דמעות שטפו את כבישי הארץ הזאת. בשמחת תורה נותר הגעגוע לימים שלפני המלחמה, לימים שלפני השסע, לימים בהם היינו עם אחד שהקים כאן מדינה והבין את חשיבות החיבור והיחד. געגוע לימים שמותר להיות במחלוקת אך מחלוקת לשם שמיים. מחלוקת שאנו מנהלים אותה ולא היא מנהלת אותנו. מהרגע ההוא בשמחת תורה, שנת תשפ"ד שרק נכנסה לחיינו היתה כולה כאב אחד גדול, חור וחסר. שנה של אובדן ושכול, של ממ״דים וחדרי ביטחון, של אזעקות ושיגורים, של כמיהה לשובם הביתה של החטופות והחטופים. בשנת תשפ"ד ידענו גם רגעי חסד רבים. ממצב של מלאים מחלוקות כרימון עברח
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online