החיבור לאמת הפנימית
יעוץ זוגי
אושרה רובינסון יועצת זוגית, מכינה זוגות לפני נישואים ולפני לידה, מרצה בנושאי זוגיות והורות
שושנה אלון יועצת לרפואת הנפש ומלווה נשים לגילוי העוצמה הפנימית
עשה ואל תעשה
חיינו לא נולדה סתם ככה, במקרה. יש ׳מציאות׳ המילה היא התשובה. אמרנו. ולכן, לה תכלית, יש בה עניין, והוא: שנמצא את האומץ בתוכנו. למה צריך אומץ? בלי אומץ אנו נמצאים ״צמאים״. ראו ׳צמאים׳ אותיות ׳אמצים׳. צמאים למה? צמאים, הכוונה משתוקקים (לשון שוקת) למשהו שלא תמיד אנו יודעים להגדיר אותו במילים. מהסיבה שזהו צימאון שלא קשור לגוף, זהו צימאון הקשור לנשמה. ונשמה לא פשוט לדברר האמיצות אותה. ובכל זאת, אם אנסה, אומר: כי הנשמה שלנו משתוקקת להכיר לנו את חיינו בוודאי תהיה יפה יותר. מציאות שבנו, אותו חלק רוחני בתוכנו שאם נגלה אותו, מדוע אם כך, רובנו אינם אמיצים ונותרים ״צמאים״ וחולמים? מהסיבה שנתנו יותר האמיצות מידי תשומת לב לפחד! הזנו את הפחד והפכנו להיות הפחד בעצמו. שזה היפך והיופי של הנשמה שהופקדה בתוכנו, ושירדה לכאן לסיבוב ״הופעות״ קצר בתקווה שנשכיל להתגבר על הפחד ולגלות את האומץ לתפקד בחיינו כאנשים בעלי עוצמה. היא מעין ״תעלומה״, ותעלומה היא כמו ׳עלמה׳ - עלמת החן. אנו מחויבים המציאות הקיימת בנו. האמיצות ואת זה ניתן לעשות רק לאחר שמגלים את במציאות למצוא חן איך מגלים? ראשית - מודים שהפחד גדול יותר מהאומץ, ושנית - מתחילים להזין יותר את האומץ, שזה: מתחילים לפתח שיח שלא העזנו קודם מול אדם ששתקנו מולו, שמים גבול להתנהגות כזאת ואחרת מול דמות שלא העזנו, נרשמים לחוג או לימודים שמאוד רצינו וחששנו, עומדים על שלנו גם אם זה לא תמיד מוצא חן בעיני הסובבים אותנו וכו׳.. אלו פעולות הנותנות כח לנשמה ומגלות את הצד העוצמתי שלנו. לא ניתן לגלות אומץ בלי פעולות! אלו פעולות משנות חיים - מחיים של וויתור, פחד, כאוס והישרדות שלנו, אלו האמיצות אל חיים של הגשמה, שלום ואהבה, וזה תלוי אך ורק בבחירות שהשתקנו שנים ונמצאות בכולנו וממתינות רק לנו. קדימה. - היא גם ׳מצי אות׳ - למצוא את האות/הסימן. סימן למה? להמשך ׳מציאות׳ המילה הדרך. למה צריך סימן? כדי ללכת בכיוון הנכון. בואו נחשוב כמה לא נעים זה לדעת שאנו לא בכיוון הנכון. מאמינה שהיום, עם כל שיבושי הוויז בדרכים, הרגשנו זאת , כדי שנבחין בהם ונשתמש במציאות היטב. אז, סימנים רבים הבורא שותל לנו בכל רגע בהם להמשך הדרך. אך מה, לרוב, אנו לא שמים לב אליהם מהסיבה שהרגלנו את המח שלנו לחשוב על המשימה הבאה וזאת שאחריה, ככה שהאוטומט פועל בנו בהדף. וזה והיופי שבתוכה. אוטומט - שייך למכונות לא לבני אדם. ולכן, האדם המציאות היפך המציאותי והאמיץ יכול לגלות מציאות טובה יותר אך ורק שהוא יוצא ממסלול האוטומט ונכנס לתדר רגוע יותר הקשור באמונה שלמה שהדברים יסתדרו גם בלי הטרוף והפחד של האדם החרד להישרדותו. אל תשאלו איך. תבטחו. הלא, אם מסלול האוטומט היה כזה מבטיח הוא היה אמור לשחרר את האדם באיזה שהוא שלב, לא?? ולא רק שלא משחרר, אלא שובה וכולא אותו עוד יותר. זוהי אטי-מות לשמה. מתי נתעורר ונחליט לחשב מס- לול מחדש. יחד עם הפחד, ובאומץ וגבורה ללכת עם הלב שלנו ולחוות כאן את החיים שאנו חולמים עליהם - מלאי אהבה ושייכות. וזה מגיע לכל אחד ואחת מאיתנו בזכות תמיד ״תוכיח״ אותנו המציאות ולא בחסד רק נדע אומץ, נדע את השם הטוב. נזכור - עד שנוכיח לעצמנו שאנו אמיצים מספיק ולא מפחדים יותר מכולם. די לפחד! הי לדחף. הבורא רוצה אותנו אנשי אומץ. אומץ - מגלה לאדם את איכותו וגבולותיו - המגלים את השפע והקסם בעולמו. ואני אומרת, ורק מנסיוני האישי - אין ממה לפחד! הכל דמיונות. מפחיד? לא לדעת מי אנחנו ועד כמה שאנו אנשים חזקים ואיכותיים - כולנו! מפחיד? להישאר פחדנים! הפחד - הוא אך ורק מנגנון הישרדותי ואנחנו הפכנו אותו למשאת חיים. חלאס. יש חיים, יפים. . באמיצות , ולהיות - שתולים מהמציאות נזכור! לא להיות - תלושים חזק וברוך.
ביקשתם פרקטיקה חשובה שלאו דווקא קשוו רה לרוח התקופה - קיבלתם.. ויכוחים בקשר הזוגי, מכירים אותם? אי אפשר להימנע מהם, השאלה היא איך אנחנו מנהלים אותם. קשה ליישום, אבל לגמרי צריכה להיות השאיפה שלנו: דברו רק על איך אתם מרגישים ביחס עשה: למה שקרה, ולא במה האחר לא בסדר. מכיוון שאם תבואו בגישה של אל תעשה: האשמת הצד השני, הוא יהיה במצב של "תוקו פים אותי". בן אדם שמרגיש שתוקפים אותו, אוטומטית יתקוף חזרה ויענה. והנה כדור שלג, שגם הזוג הכי טוב בעולם, יתקשה לצאת ממנו. מתוך כבוד לך ולבן/בת הזוג, דברו עשה: בנועם. זה קשה, כי כשאנחנו כועסים על דבו רים משמעותיים לנו, אנחנו לפעמים לא מצו ליחים לשלוט ברוחנו ומעלים טונים. אז אל תעלו טונים. הרבה פעמים, אל תעשה: אדם שמרים את הקול, לא מצליח להעביר את המסר שרצה כמו צריך. נסו להבין מה כ"כ מפריע לכם בדבר עשה: שנעשה וגרר את הוויכוח או הריב. ומתוך הבנה, תגיעו מפויסים יותר. אל תעבדו ממערבל הבטון שרוחש אל תעשה: לנו בבטן באותו רגע. אל תעבדו על האוטומט. קחו נשימה ותדברו מהראש, מהשכל, ולא מהו רגש. ככה תצליחו להשיג תוצאות טובות יותר, לא להיכנס לפינות שלא שייכות לוויכוח ולגו רום לזה שמולכם להגיע לניצחון, יחד איתכם. ונכון - זה יהיה לא קל, כי לפעמים בלהט הויכוח אין לנו את הפריבילגיה לעצור לחשוב, להוריד טונים, ולא להאשים את זה שמולנו. אבל בואו נזכור, שכאנשים בוגרים, אנחנו ו � ילדים ש לשמש דוגמא לילדים שלנו. רוצים מעים ורואים בדיוק איך אנחנו מדברים אחד לשנייה ולומדים מאיתנו המון ולעיתים אף מפחדים, ממה הריב יעשה להורים. וכמובן, גם כזוג שהמטרה הסופית שלו היא לשמור על האינטימיות הזוגית והאהבה, אין לנו פריבילו גיה, "לריב מכוער". מוזמנים לנסות לאמץ, את אחד הדברים שכו תובים למעלה ולספר איך היה..
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online