שירי גורמן חברת כפר רופין 5- אמא ל
מנהלת מכינת העמ"ק מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית.
פרשת השבוע
054-5423281 | שירי גורמן
פרשת וישלח בני ישראל. בסיום הפרשה, אנו קוראים על מעשים נוראיים שמזכירים לנו את השבת הקשה שעברנו בשמחת תורה. דינה בת יעקב, נחטפת ונאנסת על ידי שכם בן חמור: "וַיִּקַּח אֹתָה וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ" (בראשית לד, ב).מה שקורה בהמשך הוא מעשה נקמה אכזרי שנוקמים לוי ושמעון,
ש ְׂרָאֵל". (בראשית מט', ה' – ז'). מה מבקש יעקב עבורנו בניו שנהיה? האם עלינו להוריד את הראש מול מעשים שכאלו? או לנקום ולהלחם? נדמה לי שיעקב מבקש מידה. את הכעס של לוי וש־ מעון הוא לא מבקש להכחיד אלא לפזר אותו בין בני ישראל, שיהיה נוכח – אבל במידה.
פרשת "וישלח" היא פרשת השינוי עבור יעקב. אנו קוראים בה על עוד מאבק שהוא צריך להתמודד איתו בהמשך למאבק באחיו, בדודו לבן, עכשיו המאבק הוא מול דמות מס־ תורית – מלאך בדמות אדם. לילה שלם נמשך המאבק וכשהשחר עולה מי ששרד, מי שניצח – זה יעקב. המתנה הגדולה שהוא מקבל בעבור הנצחון הזה הוא השם יש־ ראל.
להיות ישראל זה לא לש־ תוק, לא להאמין למילים יפות או מצגי שווא – ויחד עם זאת לא לתת לאש הכעס והנקמה להשתולל בנו בלי שליטה. יעקב סוף סוף משתקע בארץ כנען, לאחר שנים של נדודים קשים. הוא בונה בית ובכל זאת קורא למקום – סוכות. לצד הבית יעקב בונה סוכה ויש כאן רמז לאיזון הנכון שעלינו לחפש בחיים בין הקבוע והמשתנה, בין הבטחון, וחוסר הוודאות.
עד כה יעקב נמנע מעימו־ תים חזיתיים, ואת מטרותיו הוא מנסה להשיג בתחבולות ואף במרמה. העימות הישיר, הבלתי מתפשר, העוצמתי והנחוש שלו מול המלאך – הוא היבט חדש במציאות הפנימית כמו גם החיצונית, פרק חדש בסיפור. המאבק הזה בכוחות אשר מנסים להכריענו, לעיתים מדובר במאבק שלנו בעצמנו – ביעודנו, גורלנו ותפקידנו בעולם הזה – לא תם.
חיים בצד אחד בלבד – לא יהיו חיים טובים. אדם זקוק לקורת גג, אך חשוב שלא ישכח שהחיים מבקשים תנועה, שינוי, התפתחות. במובן זה הסוכה והאוהל אשר היו ביתם של כל האבות שלנו – מזכירים לנו לא לקפוא על השמרים, לא לסגור את עצמנו מפני העולם. כשאנחנו מאמינים שהקב"ה שומר עלינו – אנחנו לא חייבים דלתות בריח וקירות בטון כדי לחוש בטחון. חשוב שלא נשכח את השיעור הזה שמלמד אותנו יעקב. שבת שלום!
לא במבצע הפשע עצמו בלבד, אלא בכל תושבי העיר שכם: הם הורגים את הגברים, בוזזים את העיר, לו־ קחים את הנשים והילדים בשבי.. תיאור קשה לקרוא בימים אלו. יעקב כועס, בתחילה בשל הפחד מהתגובה ובהמשך לפני מותו הוא מוכיח אותם - "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי. כִּי בְאַפָּם הָרְגו אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרו ִשׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָש ָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּי־
לאחר המפגש עם עשו ולמרות נסיונות ההתקרבות שלו יעקב שם גבול ברור , אתה לשם – אני לכאן. ואנו יכולים לשאוב הרבה הש־ ראה מהפסוק שמדווח על האופן בו יוצא יעקב מהעימות – "וַיָּבֹא יַעֲקֹב ש ָׁלֵם". המאבק פצע אותו, אבל הוא חי וקיים. הסטוריה בת אלפי שנים מוכיחה זאת – אנו נפגעים, נפצ־ עים, מותקפים ונרדפים – ובכל פעם מחדש, נאבקים, ומצליחים לעלות מתוך החשיכה ולהוכיח שאנו
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online