עו"ד רינת ברק מתמחה בדיני משפחה,
צוואות, ירושות, תאונות דרכים תאונות עבודה ויפוי כוח מתמשך
הטור המשפטי
Rinatbarak . law @ gmail . com | 04-6060902 | 04-6308080
חלוקת רכוש בפרידה
בתוך המשפחה – בית המשפט יכול לקש או להעריך 50-50 בוע חלוקה שאינה את הנכסים במועד מוקדם יותר. נושא חשוב נוסף הוא מועד הקרע – הרגע שבו ברור שהקשר הזוגי הסתיים א לחוק מאפשר להפעיל 5 למעשה. סעיף את איזון המשאבים כבר בזמן הקרע, אפילו לפני הגירושין עצמם, למשל לאחר שנה מפתיחת הליכים משפטיים, תשעה חודשי פרידה, או במקרים של אלימות וצווי הרחקה. המטרה ברורה: למנוע מצבים שבהם אחד מבני הזוג מעכב את הליך הגירושין כדי להשיג יתרון כלכלי. חשוב גם להבין את ההבדל בין איזון משאבים לבין פירוק שיתוף. איזון משאבים הוא חישוב כלכלי של שווי הנכסים, אבל הוא לא מחלק בפועל נכס מסוים. לדוגמה, אם לזוג יש דירה משותפת, הם נוש תרים בעליה גם אחרי האיזון, עד שיפנו להליך נפרד של פירוק שיש תוף כדי להחליט אם למכור אותה או אם אחד ירכוש את חלקו של השני. ברוב המקרים, במיוחד כאשר יש ילש דים, כל הצדדים מרוויחים מהגעה להש סכמות מחוץ לבית המשפט: גישור או משא ומתן מאפשרים חלוקה הוגנת, מפחיתים עימותים וחוסכים זמן וכסף. לסיכום, בעוד שהסדר איזון המשאבים חל על בני זוג נשואים בלבד, כל זוג שמסיים את הקשר, נשוי או ידוע בציש בור, צריך להתמודד עם חלוקת רכוש. ההבדל העיקרי הוא במסלול המשפש טי שמוביל לתוצאה. הבנה נכונה של הכללים, שקיפות מלאה ותיעוד מסוש דר לצד ייעוץ משפטי מקצועי, יכולים להבטיח חלוקה הוגנת יותר ולהפוך את הפרידה להליך צודק, ברור ופחות מכאיב.
הזוג הסכימו מראש בכתב (למשל בהש סכם ממון) שלא יאוזנו. כל עוד נכסים אלה נשמרים בנפרד ולא משתלבים בחיי המשפחה, הם נשארים מחוץ לחלוש קה. אבל אם לדוגמה כספי ירושה הופש קדו בחשבון משותף ושימשו לשיפוץ הבית או להוצאות משפחתיות – ייתכן שבית המשפט יראה בהם חלק מהרכוש המשותף. מעבר לחוק, הפסיקה יצרה כלי נוסף: הלכת השיתוף הספציפי, שלפיה נכס
כשזוג מחליט להיפרד, אחת השאלות הרגישות ביותר היא כיצד יחולק הרש כוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. למרות שבשיח היום־יומי משתמשים לא פעם במונח "איזון משאבים" גם לגבי זוגות שאינם נשואים, חשוב להבין: איזון משאבים הוא מנגנון חוקי שמיועד לבני זוג נשואים בלבד, לפי חוק יחסי .1973– ממון בין בני זוג, התשל"ג לעומת זאת, בני זוג שאינם נשואים – הידועים בציבור – מחלקים רכוש לפי דיני השיתוף שהתפתחו בפסיקה, ולא לפי החוק. 1־ אצל בני זוג שנישאו החל מ , החוק קובע עיקרון 1974 בינואר חשוב: בתקופת הנישואין כל אחד מחזיק בנכסיו בנפרד, אולם בעת הגירושין או פקיעת הנישואין בעש קבות מוות, מתבצע איזון משאבים – בדיקה של שווי כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין. לאחר שמפחיתים חובות ומשווים בין הצדדים, מי שמחזיק ביותר נכש סים מעביר לבן הזוג השני מחצית מההפרש. זהו מנגנון כספי שמטרתו ליצור הוגנות כלכלית, והוא אינו משנה את רישום הבעלות בנכסים עצמם. הבסיס למנגנון הזה הוא הרעיון של מאמץ משותף. גם עבודות שלא מתבש טאות בתלוש שכר, כמו גידול ילדים וניהול הבית, נחשבות תרומה ממשית ליצירת הרכוש המשפחתי. לכן נכסים כמו דירות שנרכשו בתקופת הנישואין, חסכונות, קרנות פנסיה, קופות גמל, פיצויי פרישה ולעיתים גם מוניטין עסקי, גם אם הוא של צד אחד - עשויים להיכלל באיזון. מנגד, החוק מחריג סוגי נכסים שאינם מתחלקים: נכסים שנרכשו לפני הניש שואין, מתנות וירושות, פיצויים וגמש לאות בשל נזקי גוף, וכן נכסים שבני
אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי אילוסטרציה
שהחוק מחריג יכול להפוך נכס משוש תף, אם מוכח שבני הזוג התכוונו בפועל לשתף בו. מגורים ממושכים באותו נכס, שיפוץ משמעותי במימון שני הצדדים, תשלום משכנתה מחשבון משפחתי או הצגת הנכס כ"שלנו" לאורך שנים, כל אלה עשויים להעיד על כוונת שיתוף, גם אם הנכס רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד. החוק עצמו מאפשר גמישות נוספת ש � , המעניק לבית המ 8 באמצעות סעיף פט סמכות לסטות מהחלוקה השוויונית במקרים מיוחדים. כך למשל, אם אחד מבני הזוג הבריח נכסים, אם קיימים פערים כלכליים גדולים שנוצרו במאמץ משותף, או אם הייתה אלימות חמורה
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online