אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
להוציא את האור — גם כשיש עננים
. שפה שמדברת עליי - לא עליך 3 "אני נפגעת" - מייצר שיחה. "אתה תמיד פוגע" - מייצר מלחמה. . סבלנות לרגעים שבהם האור חלש. 4 כולנו משתנים לאט. מגע עדין, מבט אוהב, שתי מילים טובות - אלה הדבנ רים שמחזקים ביטחון ומאפשרים לשני לפרוח. האור הוא לא משהו שאנחנו "מפעינ לים" אצל בן הזוג. זה משהו שמתעורר כאשר הוא מרגיש שמותר לו להיות מי שהוא - וגם להשתפר מתוך אהבה, לא מתוך אשמה. תרגיל זוגי לסיום - "מפת האור" תרגיל קצר שמייצר שינוי אמיתי, אפילו אחרי שבוע אחד: - כל אחד כותב לעצמו: 1 שלב שלושה רגעים קטנים בשבוע האחרון שבהם בן/בת הזוג עשה משהו טוב, גם אם הוא כמעט עבר מתחת לרדאר. - משתפים אחד את השנייה: 2 שלב דקות, ומקריאים. לא 10 יושבים יחד מנתחים, לא מתקנים, לא מתגוננים. רק מקשיבים. - בחירה אישית לשבוע הבא: 3 שלב כל אחד בוחר מעשה אחד קטן שהוא רוצה לחזק אצל עצמו - לא אצל בן הזוג. התרגיל הזה עושה משהו כמעט קסום: הוא מסיט את הפוקוס ממה שחסר למה שקיים, ומה שקיים - מתחיל לגדול.
צוץ, ולומר את המשפט הפשוט: "אני מרגישה לבד בזה," משהו בו התרכך. הוא כבר לא שמע האשמה - הוא שמע הזמנה. ואז האור שלו מצא דרך החוצה. כשהכעס מסתיר פחד יש בני זוג שמגיעים עם תוויות קשות זה על זו: "שתלטן", "ילדותית", "קרה", "פזיז". אבל כמעט תמיד, מתחת לתווית מסתתר רגש אחר לחנ לוטין. אני זוכרת אישה שתיארה את בן זוגה כאדם שמנסה לשלוט בכל דבר. רק אחרי כמה שיחות נפתח שם מקום אחר: הוא פשוט פחד לאכזב, פחד שלא יהיה מספיק טוב. כשהיא הצליחה לראות את הפחד ולא רק את ההתנהגות - הוא נרגע. וברגע שהוא נרגע - יצאה ממנו רכות יפהפייה, שהייתה שם תמיד, רק מונ סתרת. כדי להוציא מהאדם שאיתנו את הטוב שבו, אנחנו לא צריכים לשנות אותו. אנחנו צריכים לשנות את האופן שבו אנחנו פונים אליו. הנה ארבעה עקרונות שאני רואה שעובדים שוב ושוב: נ � . הכרה במאמץ, גם אם קטן. כשא 1 חנו אומרים: "שמתי לב שעשית..." - הלב של האדם לידנו נפתח. . סקרנות במקום הנחות. במקום 2 "למה אתה ככה?", לשאול: "מה גרם לך להגיב כך?" שקט נשמע אחרת כשאנחנו באמת רוצים להבין. האור נמצא - אנחנו רק צריכים ליצור לו תנאים
"יש אור בכל אדם, גם אם לפעמים הוא מסתתר, ורק מבט אחד חומל - ופתאום הוא שוב זוהר." יש משפט שאני אומרת כמעט בכל שבוע לזוגות שמגיעים אליי: "אף אדם לא פורח במקום שבו הוא מרגיש שהוא לא טוב מספיק." וזה נכון במיוחד בזוגיות. עם השנים למדתי לראות איך זוגות מצליחים, כמעט בלי לשים לב, לעונ רר זה אצל זו את החלקים הכי יפים - חמלה, רגישות, אחריות, רכות. אבל לצדם אני רואה גם זוגות שמוציאים זה מזה דווקא את המקומות הפחות יפים. לא משום שהם לא מתאימים, אלא משום שבזוגיות - הקרבה חושפת גם את הפחדים העמוקים ביותר. אנחנו לא תמיד יודעים לבטא פגיעות, אז אנחנו מתרגמים אותה לביקורת. אנחנו לא יודעים לבקש קרבה, אז אנחנו מרחיקים. ולפעמים, במקום להאיר זה את דרכו של זו - אנחנו יוצרים צל. אבל לא חייבים להישאר שם. אני פוגשת לא מעט אנשים שמרנ גישים שהם "מבקשים כל כך יפה" - אבל בעצם, מה שבן הזוג שומע הוא האשמה. כמו למשל אישה שאמרה לבן זוגה שוב ושוב: "אתה אף פעם לא עוזר בבית." זה כלל לא היה נכון, אבל זה היה הכאב שלה שהתחפש לביקורת. כשהיא למדה להקשיב לעצמה רגע לפני הפינ כשהבקשה הופכת לביקורת - והטוב הולך לאיבוד
ליצירת קשר: mishpaha@hiburimbs.org 052-7710448 | 055-9114672 אורה.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online