תולדות מצדה
מקורות
חוקרי מצדה התברכו בחיבורו של פלאביוס יוספוס [יוסף בן-מתתיהו], היסטוריון יהודי בן המאה הראשונה לסה״נ, שנשבה בידי הרומאים ובזמן כיבוש מצדה ישב ברומא והקדיש עצמו לתיאור קורות המרד. על אף הוויכוח שניטש בעבר על מידת הדיוק בדיווחיו, נדמה שעיקרי הדברים מצאו חיזוק בחפירות במקום. שמה של מצדה נזכר בשטר גט שנחתם באתר במהלך המרד ונתגלה במערות וואדי מורבעאת בתעתיק הארמי "מצדא" [מצודה].
תקופת החשמונאים
על-פי כתבי יוספוס, את המבצר הראשון במצדה בנה "יונתן הכהן הגדול", שהוצע לפסה״נ], שמטבעותיו נתגלו 76-103[ לזהותו עם המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי בחפירות. יש חוקרים הנוטים לזהותו עם יונתן אחי יהודה המקבי שהתמנה ככוהן לפסה״נ]. עד כה לא נתגלו במצדה שרידים שניתן לשייכם בבירור לימי 152[ גדול החשמונאים.
התקופה ההרודיאנית
לפסה”נ, עמד על יתרונותיו האסטרטגיים 4-37 הורדוס, שמלך על יהודה בין השנים של המקום, ובחר במצדה כמקום מפלט מאויבים מבית ומחוץ וכבית נופש לחורף. במהלך כל ימי שלטונו פותחה מצדה והוקמו בה ארמונות פאר ומתקני תענוגות לצד מחסנים מצוידים היטב, מערך בורות מים וחומת סוגרים. 6 לפסה”נ] ועם סיפוח יהודה לאימפריה הרומית [בשנת 4[ לאחר מות הורדוס לסה”נ], הציבו הרומאים חיל משמר קטן במצדה.
6
Made with FlippingBook - PDF hosting