תקופת המרד הגדול
יוספוס מספר שאחד האירועים הראשונים שהתרחשו עם פרוץ המרד הגדול כנגד לסה”נ], היה כיבוש מצדה בידי הסיקריים, שנקראו כך על שם החרב 66[ הרומאים הקצרה המעוקלת - סיקה - שנשאו על גופם. בראשם עמד מנחם בן יהודה הגלילי. הרכב קהילת המורדים ששהו במצדה היה מגוון, והיו ביניהם כנראה גם מבני קהילות האיסיים והשומרונים. אחרוני המורדים שעזבו את ירושלים לאחר חורבנה [בשנת לסה”נ] נמלטו למצדה, וביניהם אלעזר בן יאיר, שהפך למפקד ההר. 70 המורדים ניצלו את חומת הסוגרים ואת חלק מהארמונות שהותיר אחריו הורדוס למגורים. הם הקימו מבני דת, דוגמת בית כנסת ומקוואות, וניהלו במקום חיי קהילה, ששרידיהם החומריים הרבים נמצאו בחפירות.
המצור
לפי יוספוס, נותרה מצדה הנקודה המורדת האחרונה ביהודה. הלגיון הרומאי העשירי, בפיקודו של הנציב פלביוס סילווה, בא מירושלים למצדה וניסה לכבשה לסה”נ, התפרסו סביב מצדה כוחות הלגיון 73 באמצעות הטלת מצור. במהלך שנת חיילים. אלה התמקמו בשמונה מחנות, הקימו 8,000- בתוספת חיל עזר, שמנו כ כרקום [חומת מצור], וניגשו לכיבוש מצדה באמצעות בניית סוללת עפר הנתמכת בענפי עצים, על גבי הדרדרת הטבעית בצד מערב. שבויים יהודים הובילו מים, ככל הנראה מעין גדי, כמו גם מזון, כדי לספק את צורכי הצבא. המצור נמשך מספר חודשים בודדים ושיאו היה בחודש ניסן, עת הועלה מגדל מצור שקעקע את החומה. המורדים הקדימו את החיילים הרומאים והקימו חומת עץ ועפר מאולתרת שהועלתה באש בידי הרומאים. יוספוס מספר, שבעת שאפסה תקוות איש, 960 , הנצורים נשא אלעזר בן יאיר שני נאומים שבהם שכנע את הנצורים שמוטב לשלוח יד בנפשם מאשר לחיות חיי קלון והשפלה כעבדים בידי הרומאים. :]406 ,402 ,398 ,396-395 תיעוד המעשה מופיע בספר "מלחמת היהודים" [ז
7
Made with FlippingBook - PDF hosting