"אחר כך הפילו גורל והעלו מתוכם עשרה אנשים שיהיה עליהם להרוג את כל [השאר], וכל אחד השתרע על הארץ לצד אשתו בנו המוטלים [לצדו], חיבק אותם בזרועותיו ופשט ברצון את צווארו אל מבצעי התפקיד העגום. הם הרגו את כולם בלי להירתע וקבעו בינהם את אותו כלל של הטלת גורל: זה אשר יפול עליו הגורל יהרוג את תשעת האחרים ולאחר מכן ישלח יד בנפשו... כך מתו, וסבורים היו כי לא הותירו אחריהם נפש חיה שתיפול בידי הרומאים... הרומאים, שציפו לקרב נוסף, נערכו עם שחר... כאשר מצאו את המון ההרוגים לא צהלו [על כך] כעל [הרג] אויב, כי אם התפעלו מאצילות [הנפש שב] הכרעתם ומן הבוז הגמור למוות שהוכיחו כה רבים על ידי ביצועה". לפי יוספוס, שתי נשים וחמישה ילדים הסתתרו בבורות שעל ההר והן אלה שסיפרו לרומאים את קורות אותו הלילה, בט”ו בניסן, ערב פסח. עם נפילת מצדה נסתיים דיכוי המרד ופרובינקיית יהודה כולה שבה לידי הרומאים. במצדה הוצבה יחידת חיל עזר רומית שדומה ושהתה במקום עד לראשית המאה השנייה לסה״נ.
מוזיאון מצדה
8
Made with FlippingBook - PDF hosting