התקופה הביזנטית
לסה”נ, 5- לאחר עזיבת הרומאים שממה מצדה לכמה מאות שנים. במהלך המאה ה בתקופה הביזנטית, כחלק מתופעת ההתיישבות הנזירית במדבר יהודה, הוקם במקום בידי אבתימיוס מנזר מתבודדים [לאורה). המזוהה עם מנזר 'מרדא' הנזכר לסה”נ, חדלה 8 - או ראשית ה 7- בספרות אבות הכנסייה. נראה שבמהלך המאה ה הקהילה להתקיים.
תולדות המחקר
לאחר התקופה הביזנטית שקעה מצדה בתהומות הנשייה של ההיסטוריה עד למאה . הראשונים שזיהו את מצדה עם הצוק, שכונה בפי הערבים, 'א-סבה', היו 19- ה ]; והראשונים להעפיל אל פסגת ההר היו וולקוט 1838[ האמריקאים רובינסון וסמית ]; קונדור, 1867[ ]. מבין החוקרים נציין את וורן, שעלה להר ממזרח 1842[ וטיפינג ;]1905[ ]; סנדל, שגילה את מערכת המים 1875[ שתיאר ומיפה את האתר וסביבתו .]1932[ ושולטן, שחקר בעיקר את מערכת המצור הרומית מצדה הייתה מוקד הזדהות לתנועות הנוער החלוציות הציוניות בתחילת המאה העשרים ובעיקר בשנות הארבעים של המאה העשרים. התרגום העברי, על ידי ] והפואמה 1923[ שמחוני, של ״תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים” ליוספוס ], קירבו את מצדה ללב היישוב והנוער בארץ. במיוחד 1927[ ״מסדה” שכתב למדן היה זה שמריה גוטמן שהפך את מצדה לסמל והוביל סיורים רבים למקום. יחד עם מיכה לבנה וזאב משל גילה מחדש את הארמון הצפוני ואת תוואי שביל הנחש נערכו סקרי חפירה, בעיקר בצפון ההר ובמערכת המים, 1956-1955 ]. בשנים 1953[ שהובילו להקמת משלחת החפירות הגדולה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. . בחפירות 1965-1963 המשלחת, בראשות יגאל ידין, חפרה באתר ביסודיות בשנים נחשפו מרבית מבני מצדה ואלפי ממצאים במצב השתמרות מעולה, הפורשים תמונה נדירה של התרבות החומרית של סוף ימי בית שני.
9
Made with FlippingBook - PDF hosting