אורלי אביב
אורלי עצבנית
כי האדם עץ השדה חכם סידי משה סידי רגע, למרות הכותרת • עץ עקום לא מתיישר? ובני אדם? המפוצצת הזו אנשים הם לא צומח... הם אמורים לחיות ובעיקר לטעות, רק חשוב שילמדו מזה
בשנה הבאה...
ב
והטעיית הציבור. בשנה הבאה בנימין נתניהו יקבל את תודת הציבור על כל מעשיו... וכל חורשי רעתו, מלאי השנאה ינוסו מפניו. בשנה הבאה מאחלת לכל הטובים שבינינו בריאות איתנה... כזאת אני, לא מפזרת אהבת חינם לכל המדינה. אלה שנתנו ביטוי לשנאה שלא ידענו בעבר... עם אלה, בורא עולם יבוא חשבון, אם לא היום ודאי מחר. בשנה שתבוא עלינו לטובה מאחלת לבן זוגי, האחד והיחיד... שיהיו לנו עוד הרבה רגעי אושר וטוב בעתיד. לבני היקרים ולבני ביתם מאחלת אני את כל הטוב שבעולם. לנכדי המופלאים מאחלת אני שהמדינה הזאת תהיה הרבה יותר טובה למענם. לחברי וחברותי הלא רבים בכלל, מאחלת לנו שהכל יהיה הרבה יותר פשוט וקל. כי מין הסתם שעון החול פועל לרעתנו בכל יום שעובר... בגילנו המופלג, אנו מבקשים פחות מחלות, נחת ושקט נפשי, ולא צריך יותר. בשנה הבאה נשב על המרפסת, ונדמיין שהשנה שעברה הייתה חלום רע במיוחד... סיוט מתמשך שקועקע בליבנו לעד. השנה הבאה תעשה איתנו חסד, אם נבטח בבורא עולם. הוא ורק הוא שיצילנו כי בנו בחר מכולם.
שנה הבאה נשב על ונספור המרפסת מטוסים שעוברים... נתפלל שהטייסים
שעליהם, אינם סרבנים ממורמרים. בשנה הבאה יחזרו נקווה שהחטופים לבני משפחותיהם... נקווה שהקפלניסטים יפסיקו לעשות ניצול ציני באזרחים יהודים שנמצאים בעזה אצל שוביהם. בעצם כאשר החטופים בע"ה ישובו לגבולם... מה ימציאו השמאלנים כדי לשבש את חיי העם? בשנה הבאה שתבוא עלינו לטובה, מי ייתן וידומו קולות התותחים... בשנה הזאת נפסיק לטמון באדמה את יפי הבלורית, את טובי הפרחים. בשנה הבאה יעבור בע"ה חוק עונש מוות למחבלים... מוות לאותם ערבים שטניים, עורפי ראשים שפלים. בשנה הבאה לא ניראה יותר בכנסת ישראל, תומכי טרור... בשנה הבאה עלינו לטובה יתחילו להעריך, את הציונות הדתית... את טובי הבנים שבאו מתוכה וחרפו נפשם למען התקומה היהודית. בשנה הבאה מי ייתן וערוצי התרעלה יסגרו שעריהם. כי חיינו לבלי ספק יהיו טובים יותר בלעדיהם. זה לא שאני בזה לחופש הדיבור... אבל זה לא חופש ביטוי, זה הינדוס תודעה
ת
אחרת, פחות כועס, פחות אימפולסיבי, יותר “שתול על קרקע”. אני מבין את זה, אבל לפעמים אני חושב שהיא רוצה שאתיישר, כי קל יותר “לטפס” עליי. אז אני מציע לה לרדת “מהעץ” לפעמים היא לא לוקחת את הסולם שהצעתי, ופשוט משאירה אותי בעקמומיותי, לבדי. ומה אז? אז אם אתם רוצים תשובה, בואו יקיריי ויקירותיי, תרדו בשלבי הסולם המיותם לפסקה האחרונה. אנשים, דהיינו גברים, הם לא עץ. הם בני אדם. מאחר ונולדנו, אנחנו הגברים, בצורה הלא מושלמת בייצור, ברור שמידי פעם אנחנו “מתעקמים”, אבל כשאנחנו לומדים מזה, או במיוחד שאנחנו לא רוצים שתחפשו לכן יקירותיי עץ אחר, אנחנו “מתיישרים” במגבלות שלנו... ובנינו הרי אתן אוהבות אותנו הכי מקולקלים, בכדי שתגידו שתיקנתן, סליחה, ישרתן אותנו.
גידו לי אני עץ? אני? לא באמת הנה אני שותק, אני בעינכם עץ? אז איך זה שהיא אמרה לי שאני לא אתיישר
לעולם, אהיה כמו עץ עקום שלא מתיישר. כי אני הרי איש של זוג, בטח בשנים האחרונות. ואולי אני בכל זאת עץ... כי אני זקוק למים, לנשמה ולמלים שיטפחו אותי. שיגדילו אותי. למי שאיבד אותי בפסקה הקודמת להלן הסבר שיצמיח תבונה (כאילו עץ, צומח... הבנתם? לא משנה. נמשיך). לא פעם הבטחתי שאשתנה, אבל לא פעמיים זה לא תמיד מצליח לי. אבל אני מאוד רוצה. רוצה להיות לפעמים אחר ממה שאני. זה מצליח לי. ולפעמים זה מצליח פחות. למה? כי אני מאוד רוצה להתיישר, אבל אני גם רוצה להיות ישר עם עצמי... ואם עצמי לא חי עם זה, מה אכפת לי צומח. ונכון, מהצד השני של העץ יש מישהי. מישהי שרוצה אותי
19
1013 גיליון 27.09.24
www.ashdodonline.co.il
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online