משל ל'כלי' - הניגון והמוזיקה כדי להמחיש זאת, ניתן דוגמה מעולם המוזיקה. המוזיקה היא אחד הדברים הנפלאים שברא הקב"ה בעולמו. כל הצלילים הנפלאים, כל כלי המוזיקה וכל חכמת הנגינה, נועדו לגלות את אור ה', לרומם את הנפש ברגשות מרוממים ועדינים, לחשוף את העדינות של הנשמה, שאיפותיה וכיסופיה העליונים ולהעצים את דבקות האדם בבוראו. הניגון והנעימה הם ממש דרכים לגילוי אור גדול. כמו שהדיבור הוא כלי לגילוי המחשבה, כך הניגון הוא כלי לגילוי הנפש. ניגון טהור וזך, פותח את צינורות הנשמה וממשיך אור גדול לעולם. הניגון 'מעביר' עניינים רוחניים עמוקים, כדוגמת רגשי קודש של אהבה, שמחה ואמונה. ובימי קדם אנחנו רואים, שהנגינה נועדה ממש להיות כלי נשגב להתעלות רוחנית ולגילוי האור הא־להי, עד כדי כך, שכוח הנבואה לא היה יכול להתגלות על האדם בלי הניגון, כמו שאמר הנביא אלישע "וְעַתָּה קְחו לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'" (מלכים ב ג טו); וכל ספר תהלים מלא בסודות הנגינה ומסתיים בעשרה מיני כלי זמר של 'הללויה הללו אל בקודשו'. הזוהר אומר (בתיקונים נא ב) שכל הדברים הרוחניים הם דווקא בנגינה - התפילה, צריכה להיות בניגון, לימוד התורה צריך להיות בניגון, קריאת התורה צריכה להיות דווקא בנגינה, והתווים של מנגינת הקריאה נקראים 'טעמים', שעל-ידי ניגונם מרגישים את הטעם הפנימי והמתוק של דברי התורה. עבודת המקדש היא בניגון של הלויים. בעת עבודת המקדש, הנשמה היתה מזדככת ונטהרת ומתעלה בשמיעת שירתם ונגינתם של הלוויים, בקול ערגה וגעגוע וכיסופי קודש עליונים. גם הנבואה והשראת השכינה היא על ידי הניגון, וישראל יוצאים מהגלות על ידי הניגון. נפילת הניגון - ניצוץ אלוהי שנתון לקליפות כך הוא המצב המתוקן, בו הניגון ממלא את ייעודו האמיתי ואת סיבת בריאתו – להיות כלי שרת עבור הופעת הקודש בלב האדם, כלי לנבואה ולהתעלות הנשמה. במצב המתוקן, לא היתה אפשרות כלל להפריד את הניגון מתכליתו האמיתית, ולהשתמש בו לסיבות מקולקלות, ממש כשם שבשונה מבגדים, את גוף האדם אי אפשר להפריד מעצמיותו, ולקחתו 'בהשאלה'. כך היה הניגון, כמו כל יתר הנבראים, דבוק בשורשו, ונאמן לתכליתו האלוהית. אלא שחטאו של אדם הראשון הפיל את העולמות כולם, ובמובן זה נפלו כל בחינות הבריאה למטה והתרחקו מהאור. הכלים כבר לא מבטאים באופן טבעי
2
Made with FlippingBook Ebook Creator