ושליטתו, כאילו הם באים ממנו בלבד. כל זה הוא שקר גמור, שכן אין עוד מלבדו והוא יתברך המקור לכול באמת, אבל בגלל מה שמכונה בספרים כ'גלות השכינה', שלא ניכר בגילוי ממשי שהכול ממנו יתברך, בני האדם לוקחים את הכבוד לעצמם, ומיַחסים את הכשרונות שלהם לעצמם. הניתוק מהמקור הוא אם כל חטאת – מכאן באים גסות הרוח והגאווה, שכרון הכוח וגבהות הלב. כל אלה מתמרצים את יצריו של האדם, ועלולים להטביע אותו בזוהמה וגסות החיים. הכל מתחיל מנקודת השורש – מניתוק הניצוץ האלוהי ממקורו. צריך להחזיר את כל הטוב אל המקור, להכיר שהמלכות היא של ה' יתברך, וכל הטובה והברכה ממנו. בכך יתעדנו החיים ויתקדשו, וגם יתאחדו כל הניצוצות שבהוויה, לתכלית הכללית שלהם, להיות כולם משוררים שירת אין סוף, ומגלים הדר תפארת מלכות ה' בעולם. וזה עיקר עבודת ליקוט הניצוצות של האדם, להעלות ולחבר ולשייך כל דבר ודבר לה' יתברך. למצוא בכל כוח במציאות את החיבור שלו אל המקור. העלאת ניצוצות בתוך נפשו של האדם ומידותיו הבאנו דוגמאות של דברים בעולם כמו האומנות והמוזיקה. בנוסף לכל אלו יש כוחות ש'נפלו לקליפות' ועל האדם מוטל להעלותם, והם ממש מחוברים לאדם - והכוונה למידות האדם עצמו. לאדם יש מידות רבות, יש לו כוח של אהבה וכוח של יראה ופחד, כוח של גבורה, וכוח של רחמנות. כוח של ניצחון וכוח של הוד והדר, וכוח של התקשרות וחיבור לבני אדם, וכוח של כבוד והערכה ועוד. כל הכוחות האלו הם מידותיו של האדם. אלא ש"יצר לב האדם רע מנעוריו", ומידות אלו באופן הטבעי והראשוני שלהן אינן מבוררות ואינן מחוברות אל הקדושה ויש בהן עדיין הרבה אגואיזם ופראות. כוח האהבה של האדם בתחילת דרכו נמשך אחר אהבת המאכלים והתענוגים ואהבת הממון, וכן כוח היראה מתממש באופן 'נפול' כפחדים וחרדות. הגבורה 'נופלת' לכעס ושתלטנות וכן על זה הדרך כל מידות האדם עלולות להימשך אחר החיצוניות. מצד האמת, כל המידות הללו נועדו להיות לבושים אל העצמיות הטהורה של האדם, כלי ביטוי לאור הנשמה. כוח האהבה יגלה את האהבה של הנשמה אל בוראה, שיהיה מלא באהבה עזה ועמוקה אל אור ה' וקדושתו, ויאהב בחמימות הלב ובמסירות את כל ישראל, מצד שכולם בנים לה' ונשמתם קדושה וטהורה, ואף יאהב את העולם כולו, מצד שה' בראו ויצרו, וכן על זה
5
Made with FlippingBook Ebook Creator