אירועים יומן
היא הייתה סוג של אמא עבור הלוחמים. כולם אהבו אותה
תחת אש. במהלך הריאיון שהוא נזכר ברווית הוא גם לא מצליח לעצור את הדמעות. באוקטובר 7 סנ”צ הוניג: “ה- תפס אותי כמו את כל יתר תושבי הדרום, עם אזעקות ומטחי טילים שנורים לעבר הישובים שלנו. תוך זה שאני מתעורר ולומד את הסיטואציה מהודעות וואטספ וטלפונים” סנ”צ הוניג נחשף לסרטון של רכב המחבלים יורה על ניידת שעוברת בעיר שדרות, ובטוח שזה לא אמתי. אחרי כמה דקות המציאות מצלצלת: “אני מקבל טלפון מאחד מצוותים שלי שמספר לי שאחד מלוחמיי, שגר בשדרות, מנהל קרב מול מחבלים. אני מצליח לדבר איתו והוא מספר ששמע יריות מהרחוב ונתקל בחוליית מחבלים שהשיבה לעברו באש. בדרך הוא הצליח לחלץ אנשים מהכביש והכניס אותם ללובי של בניין וכעת הוא מגן עליהם עם נשקו”. מיד סנ”צ הוניג מקבל החלטה להקפיץ את הכוח של כל לוחמים, רובם 90 היחידה שלו, כ- 24 בבית בחופשת חג, לשדרות. לוחמים מתוכם נמצאים כבר בבסיס. אחת מהן הייתה רווית ז”ל. הלוחמים בבסיס סיימו בדיוק משמרת לילה ברהט במסגרת מלחמה בפשיעה ולא הספיקו אפילו לנוח. “התכניות האלה משתנות כשאני יוצא מהבית ומבין שקורה משהו גדול”, מתאר סנ”צ ברום הוניג. “אני מתחיל לנסוע לשדרות (בדרך עוד חולפות על פניו מספר מכוניות עם מחבלי נוחבה שלמזלו לא יורים לעברו ובכך ניצלו חייו). כשהגעתי לכביש שמחבר את נתיבות ושדרות, 34
סמ"ש עדן ישראלוב, הלוחמת שהייתה לצידה של רווית בצוות. רס"ל עדן כהן, מפקד הצוות שלה וסמ"ר רן שובייב, לוחם, נגביסט שהשתתף בקרב ביכיני, מבקרים את קברה של רווית
הכוח דוחק את המחבלים למטע זיתים בישוב, והמחבלים יורים חזרה רימונים וטילי כתף ומטעני חבלה. מתנהל קרב ארוך של שעתיים בו גם רווית לוקחת חלק. אחרי שעתיים הוחלט להסתער על המטע ולחסל את המחבלים. סנ”צ הוניג מספר: “אלה שניות שאתה רואה את כל בני המשפחה לנגד העיניים ואתה מבין שכולם בסיכון גדול. אתה מבין שאתה לא הולך לחזור הביתה. אני זוכר שלפני הפקודה להסתער סימסתי לאשתי שאני
הבנתי בפעם הראשונה שאנחנו במלחמה גם אם לא הוכרזה רשמית. ראיתי את הרכבים הפגועים בצדי הכביש. הבנתי שזה כביש שנפגע ממחבלים עם לא מעט אזרחים הרוגים ופצועים”. 5 רגע לפני שסנ”צ הוניג ועוד לוחמים שאסף מגיעים לשדרות, מטר מצומת שער הנגב,. 500 כ- מגיע אליהם לוחם ימ”מ שמספר שאין טעם להגיע לצומת שער הנגב כי המחבלים השתלטו על הצומת. סנ”צ הוניג: “אם הוא לא היה עוצר אותי גם אני הייתי מקבל טילים כמו שקיבלו שם”. אבל לפני שהם מצליחים להתאושש הם מותקפים על ידי חוליית מחבלים שמצליחה גם לגנוב את ניידת המג”ב ולברוח. סנ”צ הוניג מבין שצריך לרדוף אחריהם כי אחרת, עם ניידת שברשותם הם יכולים להגיע לכל מקום, ובלי לעורר חשד”. בזמן שהם רודפים אחרי המחבלים, הם מקבלים מידע על מחבלים במושב יכיני. סנ”צ מודיע ללוחמים שבבסיס שיגיעו ליכיני בגלל הדיווח שיש שם מחבלים.. מושב יכיני הוא מושב עובדים בצפון הנגב ליד העיר שדרות. כשהגיעו לצומת יכיני הם כבר זיהו את הניידת הגנובה והבינו שהמחבלים שם. בשלב הזה המידע שיש עשרות מחבלים ביכיני (בסוף התגלה ). סנ”צ הוניג נכנס עם 8 שהיו שם הלוחמים ביניהם רווית ז”ל. בדרך אזרחים הרוגים. 5 הם מזהים
אוהב אותה ותהיו חזקים. נפרדתי מהם. הכוח הסתער והגיע עד לקו הראשון של מטע הזיתים. תושב המקום הציע להם רחפן לראות מה יש במטע. ההחלטה כעת היא לחכות עם ההסתערות הנוספת ואכן לראות מה תמונת המצב. הכוח בו הייתה גם רווית ז”ל זיהו מחבל מת ומחבל חי והצליחו לאחר קרב נוסף לחסל אותו. אבל כאן זה לא נגמר. בהערכת מצב הוחלט לפצל את הכוחות ולשלוח אותם לסרוק את הבתים
רווית אסייג ז"ל. "שמחת חיים"
15
995 גיליון 10.05.24
www.ashdodonline.co.il
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online