שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשות בהר-בחוקותי
צמצם את עצמו והסתיר את עצמו עד כי נראה שאיננו כלל. מצוות השמיטה, וגם היובל מזכירות לנו לא להתבלבל ולח־ שוב שהכל כאן שלנו, שהכל מאתנו. חישבו על האתגר של להפסיק למשך שנה לעבוד. במשך שנה לא תלכו לע־ בודה. זה מפחיד, זה מלחיץ, זה נראה חסר אחריות לחלוטין. מאיפה יבוא
מיד, בלי זמני הפוגה – בסוף יקרע. עם שלא מקיים את מצוות השמיטה – בסוף יגיע לגלות. מתוך הפרשה אפשר להבין משהו על הגלות, וגם על הקללות הקשות שמפו־ רטות בפרשת "בחוקותי". אין מדובר כאן בעונש, אלא דווקא בהזדמנות. כשם שאדם שלא יודע
מה הדבר הכי חשוב לעשות כדי לי־ צור? לעצור. פרשות "בהר–בחוקותי" שמות במרכז התמונה את המספר שבע. שבעה ימים נמשכה הבריאה ומעניין למה היום הש־ ביעי נכלל בבריאה אם בו לא נעשה על ידי הקב"ה שום דבר? איך זה יכול להיות שמהותו היא השבתה – עצירה
הלחם אם לא נלך לעבוד? חישבו על לאבד שליטה בנכס שהיה בבעלותך במשך שנים. בזכות החופש והחירות נוצר חוסר שוויון. יש עשירים ויש עניים, יש בעלי רכוש, ויש עבדים. המצוות והחוקים שכתובים בפרשות "בהר- בחוקותי" מבקשים לייצר יותר הוגנות, יותר שווין, בין בני האדם, נקודות בחיים שבהם יקבלו כולם הזדמנות להתחיל מחדש. וכמו שמחלה היא הרבה פע־ מים פתח לשינוי, ניקוי ותי־ קון כך עלינו להבין גם את
מוחלטת, הוא יום שנכלל בספירת "ימי הבריאה". מה כבר יכול להברא כשאנחנו לא עושים כלום? פרשת "בהר" מלמדת אות־ נו על שתי מצוות שגם הן – 7 סובבות סביב המספר מצוות השמיטה שבה אחרי שש שנים של עיבוד האד־ מה אמור האדם לשמוט את עבודתו ולתת לאדמה מנוחה מוחלטת בשנה השביעית, ומצוות היובל שאומרת שא־ מחזורים כאלו 7 חרי השלמת 50- של שמיטה, השנה ה תהיה שנה שבה שומטים בע־ לות על הקרקע, והיא יכולה
הגלות. הארץ הזו תמשיך להיות שלנו אם לא נטעה לחשוב שאנחנו בעליה. בפתיחת פרשת "בהר" אומר הקב"ה – "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְת אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאו אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (ויקרא כה, ב). לפני כל פעולה שנעשה בה – קודם כל היא שלו, והיא תעשה שנת שבתון. רק אחר כך נקבל את האפשרות לעבוד אותה. שתהיה לנו שבת של מנוחה אמיתית ואמונה מתחזקת, ותיכף ממש – חג השבועות. שבת שלום!
לנוח, ומכלה את כוחותיו, בסופו של דבר יחלה, הגוף יהיה מותש, ויגלה את האדם מתוך עולמות העשייה הבלתי פוסקת שלו – אל המיטה, אל המנוחה בכפייה. אם לא נעשה את זה מבחירה – ברוב המקרים נעשה את זה בלי ברירה. אם בתור עם ישראל לא נשמור על השמיטה - הגלות – תוציא אותנו מתוך העולם הזה של העשייה הבלתי פוסקת, ותתן לאדמה של ארץ ישראל מנוחה מאתנו. מה מבקש הקב"ה להעניק לנו במצ־ וות השמיטה והיובל? אולי את מידת הענווה. אנו חיים בעולם שבו הקב"ה
לחזור לבעליה המקוריים אם ירצה בכך. התורה מלמדת אותנו שהעצירה, ההר־ פייה, המנוחה, ושחרור האחיזות הוא לא אובדן של משהו, אלא היכולת להחזיק בו באמת. כלומר לא תוכל להתקיים מערכת של בעלות על הקרקע – אם אין מנגנון להתרת הבעלות, לא נוכל לקבל את הזכות לעבד את האדמה, אם היא לא נשללת מאתנו לשנה אחת בכל שבע שנים. ובדיוק כמו שבגוף האדם, השריר בונה את עצמו במנוחה, ולא בעשייה, כך גם הקיום שלנו, המיטיבי מבקש את ההפו־ גות הללו. שריר שנמצא במאמץ מת־
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online