אירועים יומן
ליצור להם מציאות חיים שגרתית ככל האפשר. תשתדלו להיות נוכחים מול הילדים שלכם. תהיו קרובים אליהם ותעניקו להם מגע ושהייה משותפת שתגרום להם להרגיש שיש מי ששומר עליהם. נצלו את הזמן לבילוי משותף ללא טלפונים. לשחק יחד במרחב המוגן, לבשל ארוחת צהריים יחד ואפילו הציעו להם לישון אתכם
ראשית יש למנוע מהילדים שלנו גישה לחדשות. יש לתווך להם את המצב באופן המותאם לגילם. בגיל היסודי לדוגמא אין צורך לחשוף אותם לחדשות ועדכונים מעבר למידע בסיסי שיעזור להם להרגיש חלק, וירתום אותם לעשייה כמו תפילות ואירוח משפחות מהדרום. בגיל הרך אין צורך לערב אותם בדבר מהנעשה במדינה. וחשוב
ראשית יש לזכור שהילדים שלנו לומדים הכל מאיתנו. אם נראה להם שאנחנו מפחדים, ושאנחנו מבועתים מהמצב הלא ייאמן הזה, הילדים שלנו יעתיקו את ההתנהגות שלנו ולפעמים אף בצורה יותר קיצונית וחמורה
בית החולים אסותא אשדוד
השימוש באפליקציות מסוימות כמו טיקטוק וואטסאפ טלגרם ודומיהם. שימו לב למה הילדים שלכם נחשפים ועלולים להיחשף ובצעו פעולות מנע כדי להרחיק אותם מאותם חדשות וסרטונים מצלקים. הציעו לילדכם אוזן קשבת. אל תבטלו את החששות שלהם. תביעו אמפטיה לקושי ולמצב הקשה שבו אנחנו נמצאים בו יחד והזכירו להם תמיד שהם לא לבד.
ההורים על מנת שירגישו בטוחים יותר ורמות החרדה ירדו. ספרו להם מידע מרגיע, לדוגמא "הממ"ד הוא מקום בטוח" או "באיזור שלנו אין מחבלים". דברים מבוססי מציאות אך מרגיעים. אם הילדים שלכם בגיל היסודי הגבילו את השימוש שלהם בפלאפונים הניידים במידה ויש להם אחד. שימו לב שבעולמות הרשתות החברתיות כמויות התכנים שמסוכנות להם לנפש היא עצומה ולכן יש להגביל את
בזמן שאביו לוחם הימ"מ נפל ביום שבת השחורה: איתי, חובש בכיר במד"א וחניך קורס הפראמדיקים הצטרף לצוותים הראשונים בדרום והציל חיים "אני יודע שאבא שלי ז"ל גאה בי על החיים שהצלתי באותה שבת ארורה"
א
הוא נכנס ללב הסכנה. כפי שאני מכיר את אבא שלי וגם ממה ששמעתי ממכרים שלו, הוא התעקש להגיע לחזית ולהילחם בתוך הקיבוצים כדי להציל נפשות. בדיעבד התברר לי שבעוד אני עוסק בטיפול בפצועים אבי נלחם במחבלים בזירות השונות עד שלבסוף נפל בקרב על קיבוץ בארי". את הבשורה הקשה על מות אביו קיבל איתי עמר לאחר שבוע, אך מעיד שהייתה לו תחושה קשה: "ניסיתי להיאחז בתקווה שאולי הוא נפצע בשטח, שלחתי לו הודעות שהוא לא ענה להן, אבל תוך כדי הפעילות לא היה לי רגע לעסוק בזה ובחששות. הכי חשוב היה
חובש 18 יתי עמר, בן בכיר בתחנת מד"א באשדוד, היה בביתו
כשהחלו 7.10 בעיר בבוקר ה- האזעקות והבין שהוא נדרש להגיע לתחנת מד"א בעיר. "תוך כדי אזעקות לבשתי מדים והגעתי מהראשונים לתחנה. כעבור מספר רגעים כבר יצאתי עם אמבולנס לכיוון עוטף עזה לפינוי פצועים תוך כדי הבנה שמשהו גדול קורה", מספר איתי. "נסענו לנקודת הריכוז בכוכב מיכאל, לשם התחילו להגיע פצועים למתחם המיון שהוקם במקום. באותו הזמן, הוקפץ אבא שלי, שי עמר הי"ד, לוחם ומפקד בימ"מ להגנה על יישובי הדרום. אני מבין שבשעות האלו
חובש בכיר במד"א איתי עמר ואביו שי עמר ז"ל תורמים דם
לסיים אותו ולהמשיך את פעילותי במד"א למשך כל חיי. אני יודע שאבא שלי גאה בי על החיים שהצלתי באותה שבת ארורה ואני הכי גאה בו בעולם על אלו שהוא הציל".
לי להעניק טיפול מציל חיים באותם הרגעים – זאת לצד התחושות האינטואיטיביות שבישרו לי על אובדן אבי". "אני מצוי בימים אלו בקורס הפראמדיקים של מד"א ומקווה
15
969 גיליון 03.11.23
www.ashdodonline.co.il
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online