קרן קופל
קצת אוכל, קצת העצמה נשית, קצת סיפורים אישיים והמון אודם ושמחת חיים.
שווארמה ואודם
054-4293305 ? רוצים שקרן תבוא לאכול אצלכם ותספר לכולם איך היה
לפעמים זה טוב ללכת לאיבוד..
נדיבה בגודלה – לא הפיתות המתחכמות והקטנות שנפוצות לאח־ רונה בשווארמיות ומת־ פרקות לך על הבגד. האמת? הכמות הייתה גדולה עליי (טוב, אכל־ תי גם חמוצים בצד ואז קצת צ'יפס), אז ביק־ שתי צלחת, פרקתי את הפיתה, וניסיתי לאכול בקצב של בן אדם נור־ מלי. ניסיתי. בסוף, כמו תמיד – הת־
אל תשאלו אותי מה עשיתי במגדל העמק. אני באמת לא מכירה שם אף אחד.... כשכל החברות שלי – גננות לתפארת מדינת ישראל – מעבירות את הקיץ בין יוגה לפילא־ טיס, שייקים בים ואינ־ ספור קניות, אני? אני עובדת בקייטנה.
כן, עד סוף יולי ויש שנים שגם עד אמצע אוגוסט (לא השנה, הז־ דקנתי). למה? כי מישהו צריך לממן את כל הבזבוזים של החורף והנו־ פשים של הקיץ. נו, החיים עצמם. במסגרת עבודתי הקייצית מצאתי את עצמי ביום ראשון בצהריים במגדל העמק. סיימתי פגישה, הרעב קורא לי – ואני, כולי תקווה למצוא איזה מקום לנשנש בו משהו נורמלי. אבל מגדל העמק, מתברר, עדיין בשיא המלחמה... כנראה בגלל הקירבה לרמת דויד ולכן הווייז עדיין לא עובד שם באופן רציף. אז עשיתי את מה שכל אישה רעבה ומעט אובדת עושה: שמתי את הפלאפון בצד, והתחלתי לשוטט בעצמי ברחובות (ברכב כמובן... אני לא הולכת ברגל כשלא חייב). ובקרבת הקניון הישן – בין חנות נע־ ליים לפיצוציה – ראיתי שלט קטן: "שווארמה בר". עצרתי. כי כידוע, אי אפשר לעמוד בפני
פוצצתי באמצע. ולכם, קוראים יקרים ששואלים אותי בכל כתבה אם סיימתי את המנה – אז לא. שוב לא. (למרות שאני תמיד בטוחה שהפעם זה קורה ואני מסיימת את הכל). כמה זה עולה לנו? שקלים לפיתה (והיא לגמרי שווה 45 את זה). כשר למהדרין – שזה כבר הופך אותה לאופציה מצוינת למשפחות, לשומרי מסורת ולחובבי שלמות קולינרית עם תעודה. המקום נמצא במרכז המסחרי של מגדל העמק, בסמוך לקניון הישן – קל למ־ צוא, אם לא סומכים על הוויז. וכמובן שהבטחתי לבעלים שאחזור לטעום גם את העגל. אז כן, לסיפור הזה בהחלט יהיה המשך.. בתיאבון!
שווארמה טובה. גם אם זו רק תקווה, ריח או זיכרון. אז מה היה לנו שם? קודם כל, חשוב לציין: מיום שני עד חמישי מסתובבים להם בגאון שני שיפודים – עגל והודו. אבל אני, כמובן, הגעתי ביום ראשון. והיום הזה שמור, ככל הנראה, רק לשיפוד ההודו. עכשיו תראו – הודו ושווארמה זה כמו... איך לומר בעדינות? כמו נסיעה באוטובוס ממוזג: זה סביר, זה עובר, אבל זה לא בדיוק מה שרציתי. בכל זאת, רעב זו לא מילה גסה, אז ניגשתי לפיתה בספקנות. ולפעמים, הספק הוא השער להפתעה. השווארמה הייתה מעולה! ההודו היה עסיסי, רך, מתובל בדיוק כמו שצריך – לא יבש, עסיסי, מתובל נכון. משובץ בשומן טוב, כזה שמרגישים אותו אבל לא שוקעים בו. הכל חתוך דק דק, מונח בתוך פיתה
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online