נבואת הרבי מלך המשיח: הנה זה משיח בא
סיפור לשבת מאת: הרב שלום בער שמולביץ, מנהל בית חב״ד בבית שאן הכל נשאר על הרציף
לעשות בעבורו? סוף-סוף נפלה לידנו הזכות לקיים את מצוות 'בכל מאודך – בכל ממונך', ולקדש את שמו!". לזוגתו היה קשה להצטרף להתרוממות הרוח של בעלה. היא הייתה תשושה מהנסיעה הארוכה. געגועיה אל ילדיה הנשואים שנותרו בחו"ל העיקו עליה, ואובדן כל רכושה היה גלולה קשה לב־ ליעה. אך היא לא התלוננה וקיבלה את המצב החדש באהבה. עם צאת השבת אמר הרב אלפא לאורחו: "הבה נלך אל הנמל. יית־ כן שעדיין נמצא שם כמה מהארגזים שלכם". בני הזוג לא היו שותפים לאופטימיות שלו, אך הסכימו להצטרף אליו. "מי הולך שם?", נשמע קול, כשהת־ קרבה הקבוצה לאזור המואר שבנמל. "אנחנו נוסעי הספינה שעגנה אתמול אחר הצהריים", קרא הרב הרמן. השומר האנגלי ניגש אליהם. "מה שמך?", שאל. "יעקב-יוסף הרמן", באה התשובה. "אכן, כבר הגיע הזמן שתופיע", קרא השומר. "הובטח לי שתבוא מייד עם שקיעת השמש, ואתה איחרת בכמה שעות!". השומר הוסיף ואמר: "דע שהמפקד שלי איים לכרות את ראשי, אם יחסר משהו מחפציך. הואל נא לבדוק אם הכול בסדר, וחתום על הניירות האלה. בבקשה, סלק הכול מכאן במהירות האפשרית. אני כבר תשוש לגמרי". הרב הרמן נדהם לראות שכל חפציו נשארו בשלמותם. מן השמיים דאגו לו לשומר שישמור על חפציו לאורך כל השבת.
הרב הרמן חיפש את המזוודה שבה הט־ מין ספר תורה. הוא לקח אותה עם תיק הטלית והתפילין שלו, וזוגתו לקחה עימה אך ורק את תיק היד. יחד פילסו את דרכם ברציף, מחפשים את הקצין הממונה. "כמה מזוודות יש לך?", שאל הקצין במבט חמור סבר. "שישה-עשר ארגזים בתא המטען, ותשע מזוודות בתא הספינה", השיב הרב. "אבוא לקחתם בצאת השבת". "שכח מזה", לגלג עליו הקצין. "ברגע שתעזוב את הרציף לא יישאר זכר לח־ פציך. הערבים ישדדו הכול". "מעולם לא חיללתי את השבת", הס־ ביר הרב הרמן לקצין הבריטי, אדם גבה קומה. "מבחינתי, לעלות לארץ הקודש ולחלל בה את השבת – זה תרחיש שאינו בא בחשבון". דמעות שטפו את לחייו. "רבי, פרצה מלחמה", הגיב הקצין. "אנו מפנים את הספינה ומשאירים את החבילות על הרציף. כאשר הספינה עו־ זבת, גם הרציף צריך להיות מפונה". הרב הרמן לא התבלבל: "לא אכפת לי. אני רק מבקש שתחתים את דרכונינו כדי שנוכל לצאת מכאן במהירות". הקצין הביט על הרב במבט מוזר. הוא קרא לקצין אחר והורה לו להחתים את דרכוני בני הזוג ולהניח להם ללכת. "הרב הזה מוכן לאבד את כל חפציו, ובלבד שיגיע לעיר לפני כניסת השבת שלהם", קרא לעבר חברו, שנדהם גם הוא למשמע הדברים. הלה החתים את הדרכונים ואישר להם לצאת מהנמל. הרב הרמן אחז במזוודה ובה ספר התו־ רה. הם נכנסו למונית, וזו הביאה אותם אל ביתו של הרב אלפא בדיוק לקראת הדלקת הנרות. במשך כל השבת הייתה רוחו של הרב הרמן מרוממת. שוב ושוב אמר לזוגתו: "ה' עושה הכול למעננו. מה נוכל אנחנו
מסעה של הספינה אמור היה להסתיים ביום רביעי, שבו הייתה צריכה לעגון בנמל חיפה. ואולם יום רביעי חלף והס־ פינה עדיין שטה בלב ים. גם ביום חמי־ שי הוסיפה הספינה לעשות את דרכה בים, והיבשה לא נראתה באופק. בבוקר יום השישי נתבשרו הנוסעים כי בעוד כמה שעות תגיע הספינה ליעדה. השמחה הייתה גדולה, ועימה גם הדאגה לנוכח השבת המתקרבת. בין נוסעי הספינה היה הרב יעקב-יוסף הרמן. הוא נולד בסלוצק בשנת תר"מ ), והיגר עם הוריו בהיותו ילד 1880( לארצות-הברית. שם הקים את ביתו וגידל את בני משפחתו. בקיץ תרצ"ט ) החליט לעלות עם זוגתו לארץ 1939( ישראל. הרב הרמן סיכם מראש כי את הימים הראשונים בארץ יעשו בחיפה, בביתו של הרב אליעזר אלפא, ידיד המשפחה. את כל מיטלטליהם ארזו בני הזוג באר־ גזי מטען ובמזוודות ויצאו לדרך. ואולם קולות מלחמת העולם השנייה הממשמשת ובאה שיבשו את מסעה של הספינה. רב-החובל קיבל הוראה לש־ נות את מסלול הנסיעה ולהפליג בנ־ תיב עוקף, כדי שלא להיפגע ממוקשים שהוטלו למימי הים התיכון. הארכת המסלול גרמה להגעת הספינה לנמל חיפה ביום שישי, ו' באלול, שעה אחת בלבד לפני שקיעת החמה. שעות אחדות קודם לכן פרצה מלחמת העולם השנייה. מהומה שלטה בכול. קריאות ברמקו־ לים האיצו בנוסעים לעזוב מייד את הספינה, לפרוק את כל המזוודות על הרציף, ולפנותן במהירות האפשרית. הרב הרמן ורעייתו היו מודאגים מאוד. כיצד יוכלו לטפל במטענם, כשעליהם לצאת מייד לעבר בית הרב אלפא, בטרם תיכנס השבת?
(על-פי סיפורה של בתו בספרה 'הכל לאדון הכל')
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online