אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
לסלוח ולשלוח
כשיחוגו מעל ראשך מחשבות מכות אדם – שטפי עצמך בחמלה בענוות הדברים הסמויים מעינייך, הסתכלי כמו שמסתכל אלוהים על בניו, כמו ליבה ההולם של אם על בנותיה, שטפי את הדם שעולה לך לראש ושנני בך: ״מה אני יודעת מה עובר אצלם בחיים מה אני בכלל יודעת ואולי, לו הייתי במקומם הייתי מתפוררת מעלי קורסת מרוב שקשה מרוב שהחיים,״ תמיד זכרי שבצד השני של הים יש מים, כתבי את השם שלך ואת כל האנשים שק־ שורים בך. האם יש דמות על המפה שתרצי לעשות עימה תהליך? דמות שתרצי לרפא את מערכת היחסים איתה? בדקי עם עצמך, בכל תמונה של דמות שעולה, איזה שער זה מעורר בך? מה שמו? מה צף בך סביב השער? מה גילית? מה התחדש בך? איך הרגשת? האם היו שערים שהעלו רגש שלילי? מה צריך לקרות בתו־ כך כדי שיפתח שער? תהליכי סליחה בנפש זוהי היכולת שלנו לפתוח את כל השערים. זאת ברכתי עבורך לשנה החדשה: אל תוותרי עלייך כנסי לתור בחמלה את המחילות שלך שתמצאי לעצמך מחילה ונחלה לנשמתך ו־"יְהִי שָׁלֹום בְּחֵילְֵך שַׁלְוָה בְַּארְמְנֹותָיְִך." תהלים קכ"ב שאין לך מושג כמה הם עמוקים, תמיד זכרי תמיד זכרי. תרגיל:
ממחילה למחילה לקראת יום הכיפו־ רים למחילה שני פירושים שלכאורה אינם מתחברים: . מחילה היא מאורה שחופרים בעלי 1 חיים לצרכי התגוננות. . מחילה היא סליחה עמוקה. 2 לכולנו יש מחילות בתודעה שבהן מאוחסנים כל הכאבים והפגיעות שחווינו והדחקנו. כדי למצוא לעצ־ מנו מחילה, נצטרך לצאת ולתור את המחילות שלנו כדי לפגוש בפינות החשוכות את מה שהסתרנו מפנינו - את כאבינו, כעסינו, וגם את כוחותינו החבויים. ההסכמה לזחול לתוך מחילות התוד־ עה שלנו נועדה כדי שנפסיק להסתיר מאיתנו חלקים שפחדנו לפגוש כדי שנוסיף בחיינו יותר חמלה וקבלה כלפי עצמנו. סליחה זו היכולת שלי לקבל ולשחרר. היה אירוע, והוא נגמר ועכשיו אני אדם חדש ואני צריכה לשלוח את האירוע הזה ממני, לשלוח אותו לדרכו, הוא לא חלק ממני. אבל זה קשה, ובכל זאת אני ממשיכה להח־ זיק בו. לחבק אותו חזק. יש בי פחד לשחרר. כי אולי אם אסלח זה אומר ששכחתי מה היה או שחלילה אני מסכימה למה שהתרחש באירוע או פוחדת שמא הוא יחזור על עצמו ולכן אני אוחזת בו כדי להתכונן לבאות. אם אמשיך להחזיק בכל אותם אירועים ולא אשתחרר מהם הם רק ילכו ויגדלו ויש־ לחו גרורות לעבר כל המערכות הרגשיות והנפשיות שלי. שימור ותחזוק האירוע בתוכי מתגמל רק את האחר – אין שום
ולהיות מוכנה באומץ להתמודד עם המחי־ לות שבתוכי. וכך אוכל לשחרר את הכאב. וכשאשחרר אותו ממני אתפנה אנרגטית ואוכל לחזור לחיות. איזו נשימה. איזו רווחה. איזו הקלה. משהו השתחרר. אוכל אז להתמודד גם עם הזולת, אוכל לפנות לו מקום, לראות אותו, לקבל אותו כמו שהוא, לזכור שגם הוא מתמודד עם מחילות משל עצמו... אפשר יהיה ליצור מפגש ואינטימיות עמוקה אם נרצה. מה אני בכלל יודעת (ואהבת לך) / רחלי ראובן תמיד זכרי לשים לב טוב על אנשים להניח עליהם מבט שיעשה להם לנח יעשה להם חנייה אצלך, יחון אותם בחסדך, כי מה את יודעת מה עובר עליהם בחיים מה את יודעת איזה ימים רצים שם בבית
צורך שאעשה זאת לעצמי. כשאני סולחת אני שולחת
כדי לסלוח אני צריכה להיות מוכנה להיפרד מהכאב שלי ולוותר על הכבוד שלי. כדי לסלוח לאחר עליי קודם לחמול על עצמי, לא להיות קשה, להיפתח, לקבל,
על איזה חומות הם מטפסים כמה מים איבדו מהעיניים, תמיד
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online