שירי גורמן חברת כפר רופין 5- אמא ל
מנהלת מכינת העמ"ק מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית.
פרשת השבוע
054-5423281 | שירי גורמן
פרשת יתרו "הֲיֵש ה' רה התשובה לשאלה הזו? בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-א ָיִן"? פרשת "יתרו" היא הפרשה של מעמד הר סיני, רגע מכונן בהסטו־ ריה של עם ישראל ושל האנושות כולה. עשרת הדיברות יהפכו להיות מצפן מוסרי וחברתי כלכך משמ־ עותי. חז"ל מתארים את הרגע הזה כזמן שבו העולם כולו עצר, החריש, והקשיב לקולו של ה': "מאמר רבי
לספק לחלחל לתוכנו? כאן בעצם מופיעה השליחות שעם ישראל מקבל מאז ועד היום – "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי ומתבררת לנו קָדוֹש ׁ" (שמות יט, ו) מה תכליתו של מעמד הר סיני ומה תכליתה של התורה. הקשר עם הקב"ה לא יכול להיות מופקד בידי משה בלבד. הקב"ה מבין כי הדרך היחידה לאמונה פני־
"הֲיֵש ה' בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-אָיִן" (שמות המשפט הזה נאמר בפרשה יז, ז). הקודמת, פרשת "בשלח" -כאשר עם ישראל מתלונן על הצמא ומאשים שוב את משה שהביאם למות במדבר. איך זה בכלל אפשרי? אחרי עשרת מכות מצריים, אחרי קריעת ים סוף ואחרי שראו את צבא מצריים כולו טובע בים מול עיניהם, אחרי שקיב־ לו את המן ואפילו אחרי שקיבלו את
מית ויציבה של העם היא קשר אישי וישיר של כל אחד מהם אליו. הדיברות הן דיבור ישיר של הקב"ה אל כל אחד ואחד מבני ישראל והמצוות הופכות את האדם ואת הקב"ה לצוות, מחברות ביניהם. והנה פרשתנו מביאה עוד רובד אחד יפייפיה למשימת חיינו, החיבור צריך להיות לא רק בינינו לבין הקב"ה אלא גם בתוכנו. נס האחדות של עם ישראל
השבת. איך זה יכול להיות שיש להם ספק אם הקב"ה אכן איתם או לא? הלוא מייד לאחר הנס של הטבעת צבא פרעה בים "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת- נאמר – הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאו הָעָם, אֶת- ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" (שמות, יד, לא). מתברר שהאמונה הזו לא מחזיקה הרבה זמן והנה בפר־ שתנו נמשכות התלונות ונד־ מה שהקב"ה מחפש את הדרך
הופיע כבר בשירת הים, כאשר כל העם פורץ בשירה משותפת בו זמ־ נית, רגע של חיבור נבואי שכזה. ְוהנה לקראת מעמד הר סיני שוב �ׂ "וַיִּחַן-שָׁם יִש קורה הפלא הזה – רָאֵל, נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב). נכתב ויחן בלשון יחיד כי עם ישראל הצליח להיות באחדות מלאה. איזו שליחות מופלאה קיבלנו, להצליח להיות מחוברים, גם לעצמנו, גם לקב"ה וגם אחד לשני. זו המציאות שבה אנחנו שמורים ומוגנים מאיומי העמלק. כך היה אז – וכך גם היום. המסע שלנו לא תם. שבת שלום!
אבהו, בשם ר' יוחנן: כשנתן הקב"ה את התורה, צפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו. אלא העולם שותק ומחריש. ויצא הקול: ״אנכי ה' א-להיך" (שמות רבה, כט, ט). כדי לקבל דבר כה עצום וגדול כמו עשרת הדיברות, העולם צריך לעצור, להחריש, אולם מה האופן שבו אפשר יהיה להמשיך לקיים את החיים הרגילים בצורה שתבטא את נוכחות הקב"ה? בצורה שלא תאפשר
כיצד למחות את הספק העמוק הזה מהפנימיות של עם ישראל. לא סתם מופיע העמלק מייד אחרי שהם מש־ מיעים את הספק בה' ובמשה עבדו. העמלק מגיע ותוקף כשהעם חלש, קטן אמונה ומפחד. הרבה יותר קל להוציא את האנשים ממצריים מאשר להוציא את מצ־ ריים מהאנשים. חישבו עלינו, אחרי שראינו בשנתיים וחצי הללו כלכך הרבה ניסים מול עינינו, האם אנ־ חנו זוכרים ומחזיקים את התודעה הזו? או שמהר מאד חוזרים לפחדים, ספקות וחששות? האם לכולנו ברו־
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online