בחזרה לתוכן העניינים
פנימית, שהתקשרות היא הביטוי החיצוני שלה ) .(Doi, 1989 ניתן לשער שמבחינה פסיכואנליטית amae הוא מושג רב שכבתי, הכולל דרישה דחפית/אקטיבית לקבל אהבה באופן פאסיבי, כלומר לקבל יחס מפנק.
אלטרנטיבה להגדרה של דואי של amae כ"דחף-כמיהה" )" ("desire-drive תהיה להמשיג מחדש את amae כסוג הגנה ספציפי, השכיח באופן מיוחד בפסיכולוגיה היפנית, אם כי ללא ספק קיים גם במקומות אחרים, במזרח או במערב. ניתן אם כך לראות ב amae פעולה הגנתית של האני, "בקשה לרשות-לפינוק" ") ,("allowance-indulgence המתווכת בין תביעות העל-אני לבין תביעות הסתמי, או כמיהות אישיות הממוקמות במקום כלשהו במחזור החיים ההתפתחותי. יתכן שסוג כזה של הגנת-אני נדרש לשם הסתגלות בחברה נוקשה, המחייבת התאמה נוקשה של העל-אני לנורמות חיצוניות. הסדר ההיררכי של מערכות היחסים, הנטיה לקבוצתיות, יחד עם הקפדה נוקשה על חוקים, תפקידים והתנהגות, כאשר מחשבות ורגשות פרטיות צריכות להישמר בסוד, וכאשר קונפליקטים נפתרים באמצעות בושה. כולם ,כך נראה, הם תוצאה של הצורך להתמודד עם מבנה על-אני שמקורו בחברה פיאודלית. על מנת להתמודד עם דרישות על- אני מחמירות אלו, amae נשען על תקשורת רגשית לא-מילולית ותגובה אמפתית, ובקשה להבנה "מתוקה" של ה"רשות"-"פינוק" - כהגנה הכרחית כנגד הדחפים התוקפניים שלו/ה, או החרדה מהאובדן הפוטנציאלי של האובייקט. תיווך האני באמצעות amae נותן לאדם מקום לחיים נפשיים פרטיים ומאפשר פתח לביטוי הדחפים האנושיים האישיים, בין שיהיו ליבידינליים או תוקפניים. מקור ה amae בהזדהות עם החוויות הטרום-מילוליות של מטפלת מפנקת שיש לה היכולת לחוש את הצרכים הרגשיים והכמיהות של הילד/ה, להן היא מגיבה באמפתיה, אולי באופן אנלוגי למושג ' 'primary maternal preoccupation של ויניקוט ) (Winnicott, 1965 המאפיין את 'האם המסורה הרגילה' )' .('the ordinary devoted mother בהקשר הזה, האבחנה של ויניקוט בין אם-סביבה המספקת יחס-אני )החזקה, רכות, אמפתיה( לבין אם-אובייקט כלפיה מכוונים דחפי הסתמי, יכולה לייצג גרסה מאוחרת, מנקודת המבט של יחסי אובייקט, לחלוקה המוקדמת של פרויד את האהבה לערוץ של חיבה ולערוץ חושני.
ו. הערות מסכמות
מתוך האמור לעיל נובע כי התנהגויות ועמדות של amae אינן יכולות להיתפס רק כביטוי של צרכי תלות פשוטים. מוטב לראותן בתוך הקשר מורכב של צירופי דחף/כמיהה ותצורות הגנתיות. תפיסה מורכבת זו ישימה במיוחד בכל הנוגע ליחסי העברה. הופעת amae בדיאדה הטיפולית יכולה להצביע על העברה חיובית של אמון מתגבר וכנות עם המטפל, אשר יכולה לשרת את הברית הטיפולית. למעשה, דואי ) Doi, (1989 מניח שתהיה אשר תהיה המוטיבציה המודעת של המטופל לחפש לעצמו טיפול, המוטיבציה הלא מודעת, הסמויה, היא זו של amae וכי בסופו של דבר, עם הזמן, זו תהיה ליבת ההעברה. יחד עם זאת, על המטפלים להיות מודעים לטבע ההיררכי של ההעברה, המהותי במיוחד בסיטואציה הטיפולית היפנית )או, לצורך העניין, בכל מסגרת פסיכואנליטית( ולהיות רגישים ומכווננים לתקשורת הלא-מילולית או הלא- ישירה גם של amae 'חיובי' וגם של amae 'שלילי', בין אם אלו מומשגים כצרכים ראשוניים, שאיפות של דחפים, תהליכים הגנתיים או תצורות דינמיות-התפתחותיות מורכבות של כל אלו. באופן דומה, הנטיה לקבוצתיות של מטופלים יפניים, אינה יכולה רק להיות מובנת באופן פשוט כחסר בגבולות או בנפרדות, כפי שהיא יכולה להופיע באופן פשטני בתרבות המערבית.
10
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online