בחזרה לתוכן העניינים
ב. .1 התפתחות המושג בצפון אמריקה: השפעת זרם יחסי האובייקט הבריטי הזדהות השלכתית הינה יסוד חשוב במימוש בפעולה. היא תוארה לראשונה ע"י קליין ) ,(1946 שהגדירה אותה כפנטזיה לא מודעת הכוללת פיצול והשלכה של חלקים טובים ורעים של האני לתוך האובייקט. ויניקוט השתמש אף הוא במושג זה. ביון ) (1962 הרחיב את מושג ההזדהות ההשלכתית כך שיכלול תקשורת אם-תינוק קדם-מילולית ו/או קדם-סימבולית. (1992) Joseph הוסיפה לביון את התנהגויותיו הפעילות, גם אם עדינות, של הסובייקט )לצד "קנוניות" תוך נפשיות(, הפועלות ליצור אווירה בחדר ולעורר באנליטיקאי )באובייקט( רגשות, תחושות ורעיונות מסויימים, שעשויים לדחוק בו להתנהג באופן שונה מהרגיל אך תואם את הסכמה הפנימית של המטופל )הסובייקט(. ,(1992) O'shaughnessy מתארת שני סוגים של מימוש בפעולה, "מובלעות" ('enclaves') ו"סטיות מהנתיב" ,('excursions') ולשניהם עלול להיות פוטנציאל הרסני לתהליך האנליטי. ה"מובלעת" נוצרת כאשר האנליטיקאי הופך את האנליזה למקלט מפני הפרעה ואילו ה"סטיה מהנתיב" נוצרת כאשר האנליטיקאי הופך את האנליזה לסדרה של בריחות. או'שונסי מכירה בכך שביטוי בפעולה חלקי ומוגבל הוא חלק בלתי נמנע מכל סיטואציה קלינית, אולם הוא נהיה בעייתי כאשר אינו מוכל ולכן מתדרדר למימושים בפעולה מהסוג ההרסני – "מובלעות" ו"סטיות מהנתיב" .(O'Shaughnessy, 1992) בנוסף, ניתן לראות מימוש בפעולה כדוגמא לרעיון של ויניקוט )א ,1963 עמ' (273 שנדון קודם, לפיו אנו מצליחים בכך שאנו נכשלים – נכשלים עפ"י דרכו של המטופל. רב המרחק מהתאוריה הפשטנית של ריפוי באמצעות חוויה מתקנת. בפרפראזה לויניקוט, מימוש בפעולה של מטופל עשוי להיות בשרות האגו אם הוא נענה ע"י האנליטיקאי, שמשתמש בו כדי לאפשר למטופל להביא תוכן רעיל לאזור שבשליטתו, ולטפל בו באמצעות השלכה והפנמה. לפיכך, עבור צפון אמריקה, למושג המימוש בפעולה שורשים עמוקים אצל פרויד כמו גם במסורת יחסי האובייקט. ב. .2 התפתחות המושג באמריקה הלטינית: הקשר רחב יותר ומבשרי המושג החשיבה הפסיכואנליטית באמריקה הלטינית הושפעה מכותבים חלוציים, שפיתחו מחקרי עומק על התהליך האנליטי בשנות ה- 40 וה- 50 של המאה הקודמת, תוך התמקדות במתרחש בין חברי הדיאדה האנליטית. (1988 ,1948) Racker חקר "העברה נגדית משלימה" כתוצאה של הזדהות האנליטיקאי עם האובייקטים הפנימיים של המטופל. (1962 ,1957) Grinberg תיאר "הזדהות השלכתית נגדית" להיות נשלטים ע"י ההזדהויות ההשלכתיות של המטופל ולהגיב אליהם, בלי לתפוס את המתרחש. מאוחר יותר, שינה גרינברג היבטים מסויימים של רעיונותיו והראה את תרומת המושג להבנה של מה שהתרחש בין חברי הדיאדה האנליטית. ראקר וגרינברג תיארו מצבים הדומים לרעיון המימוש בפעולה. שניהם, כמו גם כותבים אחרים, השפיעו על וילי ומדלן ברנג'ה, אשר בהתבססם על רעיונות קלייניאנים, תיארו את (Baranger &Baranger, 1961-62, 1969, 1980). אותו שדה אנליטי הוא מקום/זמן המערב שני אנשים )אנליטיקאי ומטופל(, הלוקחים חלק באותו תהליך דינאמי, כזה שבו אף אחד מהשניים אינו מובן בלא התייחסות לאחר. שניהם מכוננים מבנה המכונה , שהינו יותר מסך ההיבטים של כל משתתף. בהקשר זה, ברנג'ה וברנג'ה תיארו תוצר של השדה המכונה (bastion) . הדבר קורה כאשר חלקים של המטופל וחלקים של האנליטיקאי נשזרים ונבלעים זה בזה במבנה הגנתי. המבצר עשוי להיראות כמו גוף זר חסר תנועה, בעוד
32
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online