בחזרה לתוכן העניינים
בניגוד למצב זה, כאשר הפרה-קונספציה של התינוק לגבי שד מספק מתאכזבת שוב ושוב )כלומר חסך(, נוצר אובייקט רע )לא שד(. אם האם אינה מסוגלת לקבל ולהכיל את ההשלכות השליליות ההגנתיות של התינוק, או אּם לתינוק סובלנות נמוכה לתסכול, האובייקט הרע, המתאים רק לריקון )ההזדהות ההשלכתית של קליין( יישאר במקומו. עבור ביון, הדרכים שבהן האם והתינוק מנהלים את ההזדהויות ההשלכתיות הללו יקבעו את יכולתו של הילד המתפתח לווסת את רגשותיו ולשמור על תפקוד אגו יעיל. למודל הרעיוני של ביון היו השלכות עצומות על התהליך הפסיכואנליטי ועל ההבנה והשימוש שלנו בהעברה הנגדית בסביבה הקלינית. בחזרה למלאני קליין: היא תיארה - כאמור לעיל - הזדהות השלכתית כקשורה באופן הדוק למערך ההגנות הראשוני. כך היא פתחה שדה עצום לחקירת יחסי חלקי-אובייקט, ובנוסף לתרומתה שלה לחקר הפתולוגיה של ההגנות הללו, היא תארה תמונה מציאותית ושלמה יותר של העולם הנפשי, ןה של התינוק של התפקוד הלא-מודע של האדם לאורך כל חייו. כיום, אפשר לדייק יותר מנקודת מבט המשגתית: בשל המורכבות ההטרוגנית של המושג שתואר לעיל, יש להתייחס להזדהות השלכתית . הזדהות השלכתית היא אמצעי תקשורת מובהק של הטרום-מודע. מבחינה המשגתית, אין זה ראוי לערבב בין הפנטזיות הלא-מודעות הנובעות מהמצבים השונים של הזדהות השלכתית והפונקציה המאפשרת להן להופיע. בתחילת החיים, תפקיד כזה ממלא מטרה חיונית: לאפשר לילוד חסר הישע לשרוד ולקיים מערכת יחסים עם סביבתו הראשונה. מלידה ועד מוות, הזדהות השלכתית משמשת לשמירה על תחושת הקיום והתקשרות רגשית לאובייקט, בפרט על ידי הפנמת האובייקט הנעדר או האבוד. זהו הכלי המרכזי בכל מצב של אבל. במלנכוליה, הפונקציה של הזדהות השלכתית נהרסה לחלוטין על ידי התקפות הסופר-אגו על האגו והאיד. בהיותה פונקציה נפשית המתפתחת בהתאם למאפייניו של כל אדם, הזדהות השלכתית יכולה להביא לאמפתיה כלפי – או לאחיזה פרנואידית את –האובייקט המעורב; לתקשורת עשירה של רגשות ומחשבות - או לכניעה דיקטטורית של דמות אחת לאחרת; להתעניינות גדלה במשותף בין שני האנשים - או לבריחה פובית של הסובייקט מיחסים על מנת להימנע מכל קרבה לאלמנטים שהוא/היא השליכו לתוך הדמות המובילה. גילוי ההזדהות ההשלכתית של קליין הוא תשובה לשאלת האובייקט במצב הנרקיסיסטי הראשוני: לא ניתן עוד להתייחס למצב זה כחסר אובייקט, שכן למעשה ניתן לשלב כל חלק מפוצל של האגו עם כל חלק מפוצל של אובייקט, חיצוני או פנימי. פרויד ) (1921 כבר הבחין כי הזדהויות נרקיסיסטיות מבוססות על פרט בודד של האדם שנבחר באופן לא-מודע כמודל. הערתו בדבר ההכרח להתאבל על כל פרט ופרט באובייקט האבוד כדי להשלים תהליך אמיתי של אבל )פרויד, (1917 מעצימה את חשיבותו של הקשר שנוצר בהזדהות השלכתית, הן ביחסי אובייקט והן בתחושת הזהות.
51
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online