בחזרה לתוכן העניינים
היא ראתה את אחד ממערכות ההגנה הראשוניות, יחד עם שאתן היא הולכת יד ביד. היא הבחינה ששימוש פתולוגי בהזדהות השלכתית מחזיק את הסובייקט בפנטזיה אשלייתית של יכולת להימנע מתהליך האבל הארוך והכואב שתיאר פרויד ) (1915 ובכך – בחשיבה הקלייניאנית – מעכב את המעבר מהעמדה הסכיזו-פרנואידית לעמדה הדפרסיבית. וילפרד ביון הרחיב את הרעיון של קליין בדבר 'הזדהות השלכתית כפנטזיה הגנתית' כדי לכלול את תפקידה . על פי ביון, הזדהות השלכתית היא אופן התקשורת הראשוני של התינוק עם האם. התינוק משליך חוויות לא רצויות, בלתי מתקבלות על הדעת, לעיתים מחרידות )אלמנטים-בטא( לתוך האם, המקבלת ו"מכילה" אותן ודרך פונקציית האלפא שלה - שבה "הרוורי" הוא גורם חשוב - הופך את יסודות הבטא לאלפא-אלמנטים שכאשר התינוק מפנים אותם מחדש, יכולים לשמש לבניית מחשבות פרימיטיביות. לפיכך, הזדהות השלכתית היא הבסיס לפיתוח יכולת החשיבה של התינוק.
התיאוריות הבסיסיות של קליין וביון על זיהוי השלכתי פותחו ופותחו בכל שלושת אזורי ה- .IPA
באירופה , ובמיוחד באנגליה, מספר אנליטיקאים העמיקו את ההבנה של הזדהות השלכתית באמצעות תצפית בתינוקות ובטיפול הקליני בילדים אוטיסטים. תואר שלב קודם להזדהות השלכתית )הזדהות דביקה(, ולגבי מבוגרים הובהר כיצד תהליכי הפיצול וההשלכה של ההזדהות ההשלכתית מובילים לחרדות פרנואידיות, בהם העצמי מרגיש נרדף על ידי ההיבטים התוקפניים והשנואים שהושלכו לתוך האובייקטים החיצוניים. התועלת הקלינית של המושג הזדהות השלכתית מומחשת על ידי מספר מחברים, מה שמאפשר לאנליטיקאי להבין כיצד לעיתים הלחץ העדין שיוצרים תהליכים אלו משפיע על ההעברה וההעברה הנגדית. דונלד מלצר יכול להיחשב כאנליטיקאי האירופי שתרם הכי הרבה להבנה ולפיתוח התיאוריות של קליין וביון על הזדהות השלכתית. בצפון אמריקה , התיאוריות של מלאני קליין התקבלו בראשונה בהתנגדות, במיוחד בגלל הדגש שלה על הרסנות וצרות עין. עם זאת, בשנת ,1968 ביון עבר מלונדון ללוס אנג'לס ושהה שם כמעט 10 שנים, עבד כאנליטיקאי והדריך סמינרים. תיאוריות החשיבה שלו וההיבטים התקשורתיים של הזדהות השלכתית, השפיעו רבות על הפסיכואנליזה בצפון אמריקה. אנליטיקאים רבים בצפון אמריקה, העובדים מנקודת מבט אינטר-סובייקטיבית/התיחסותית, החלו לראות בהזדהות השלכתית תהליך דו-כיווני שאינו רק פנטזיה )השקפתה של קליין( אלא תהליך הכרוך באינטראקציה אמיתית בין המטופל למטפל. על פי המשגות אלו, ההזדהות ההשלכתית נתפסת כצורת תקשורת נורמלית בין המטופל למטפל שיכולה להיות פחות או יותר פתולוגית בטבעה, בהתאם לאופי התכנים הנפשיים העולים. ההזדהות ההשלכתית מספקת אפוא גשר בין התוך-נפשי לבינאישי ומושא המחקר עובר מהמטופל או מהאנליטיקאי אל השדה שהם יוצרים יחדיו. באמריקה הלטינית זכו רעיונותיה של מלאני קליין לקבלה חמה, בתחילה בארגנטינה בשנות ה- 50 וה- 60 ומשם התפשטו לחברות פסיכואנליטיות במדינות אחרות באמריקה הלטינית, שם המשיכו להתפתח. אנליטיקאים באמריקה הלטינית פיתחו תיאוריות מורכבות בדבר ההעברה הנגדית של האנליטיקאי בהתייחסות להזדהות השלכתית - הקבלה וההבנה את ההזדהויות ההשלכתיות של המטופל. ההזדהויות התואמות או המשלימות של האנליטיקאי הופכות לכלים בלתי נמנעים שבאמצעותם האנליטיקאי מסוגל להבין יותר את עולם האובייקטים של המטופל. כמו כן, עבודתו של ביון הייתה ועודנה חשובה בפסיכואנליזה באמריקה הלטינית - הוא ביקר גם בארגנטינה וגם בברזיל. לא במעט השפיעו התיאוריות
62
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online