בחזרה לתוכן העניינים
באמצעות אסוציאציות חופשיות ברמה העמוקה ביותר, ובעיקר, כדי שיוכל לעבד את הפרושים של האנליטיקאי. פרויד אמר: ״אני עובד עם המטופלים שלי מדי יום, להוציא ימי ראשון ומועדים חשובים, כלומר – בד״כ 6 פעמים בשבוע. למקרים קלים או להמשך טיפולים שעלו יפה, יספיקו גם שלש שעות שבועיות. הגבלות זמן נוספות אינן מעניקות שום יתרון לרופא או למטופל ]...[. כשאנו רואים את המטופל לעיתים רחוקות יותר, נשקפת סכנה שלא נעמוד בקצב חוויות היום-יום שלו, שהטיפול יאבד את הקשר עם ההווה ויוסט לדרכים צדדיות״ )פרויד 1913 עמ' ,102 מהדורה עברית(. למרות שהתדירות הגבוהה אינה תנאי מספיק, עבור אנליטיקאים רבים היא תנאי הכרחי. כך או כך, יש צורך באלמנטים נוספים של השיטה האנליטית: להעברה ולהעברה הנגדית, בכלל זה לרמות הפרימיטיביות והפסיכוטיות של המטופל והאנליטיקאי, בנוסף לתשומת לב ל של האנליטיקאי. . לחדר העבודה של האנליטיקאי אפיונים ייחודיים )ריהוט, קישוטים, תנאי האוורור, וכיו"ב( המגלים משהו מאישיותו של האנליטיקאי. גופו של האנליטיקאי אף הוא חלק מן המסגרת. אניד בלינט (1973) Anid Balint שכתבה על אנליזות של נשים ע״י נשים אנליטיקאיות, הציעה שעבור המטופלת, החדר של האנליטיקאית מקבל את המשמעות של גופה של האם, ברמה הלא מודעת. )Lemma , (2014 בעקבות מחשבותיו של בלכר, פיתחה את המושג של ״מסגרת מגולמת", ("embodied setting") בעיקר אצל מטופלים עם העברה סימביוטית. היא מצביעה על כך שההופעה הפיזית של האנליטקאי/ת פועלת כגירוי חזק בעולמו הפנימי של המטופל/ת וכל שינוי בגוף של האנליטקאי/ת נחווים כמערערים עמוקות. מרכיבים אחרים של ה״חוזה״, כמו תשלום ותקופות חופש שייכים אף הם . באשר לתשלום, ובעיקר כיום, מטופלים עשויים להזדקק לתמיכה מארגונים כלשהם, דבר המערב נוכחות של גורם שלישי. זהו מרכיב אותו יש לקחת בחשבון בחוזה ההתחלתי. הגורם השלישי משתנה מארץ לארץ: זה יכול להיות ארגון הבריאות הלאומי, ביטוח בריאות, או, במקרה של מתמחים, מרפאה פסיכואנליטית של מכון.
ג. המסגרת הפנימית
הרעיונות העיקריים בקשר מצויים אצל פרויד. המסגרת הפנימית כוללת עמדה נפשית הנמנעת ״ממתן תשומת לב מכוונת, ומשמרת ״תשומת לב מרחפת ואחידה ]....[ לנוכח כל מה שנשמע״ ]....[ ״הכלל שלפיו עלינו להקדיש תשומת לב שווה לכל הנאמר, מקביל לדרישה מהמטופל לספר כל מה שעולה בדעתו, בלי לברור או לבקר״. יתר על כן: ״על האנליטיקאי להרחיק את כל ההשפעות המודעות מתשומת הלב שלו ולמסור את עצמו לחלוטין בידי ״הזיכרון הלא מודע״ ]...[ עליו להקשיב מבלי לדאוג אם הוא זוכר את הדברים אם לא״ )פרויד ,1912 עמ' , 93 מהדורה עברית(. מחשבות אלה תקפות עדיין. הן עברו העמקה, בעיקר בעזרת המחשבה של ביון על הרברי .(reverie) ביון מגדיר רברי כ״אותו מצב נפשי הפתוח לקבלת כל ״אוביקט״ מהאוביקט האהוב, ולכן יכול לקבל את ההזדהויות ההשלכתיות של הילד ]המטופל[ בין אם הן מורגשות על ידי הילד ]המטופל[ כחיוביות או כשליליות״ )ביון, ,1962 עמ' .(36 מרכיבים אחרים של המסגרת הפנימית הם נייטרליות ואבסטיננס /התנזרות. לפלנש ופונטליס מגדירים , כעמדה של האנליטיקאי שמנסה להיות ״שוות נפש ביחס לדת, אתיקה וערכים חברתיים ]....[
72
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online