שירי גורמן חברת כפר רופין 5- אמא ל
מנהלת מכינת העמ"ק מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית.
פרשת השבוע
054-5423281 | שירי גורמן
פרשת וירא במוות בייסורים בידי בני עירם. מידות של 4 בפרקי אבות מתוארות האדם, המידה שמיוחסת לסדום היא: "שלי שלי ושלך שלך". (משנה, אבות, ה, י) ברגע הראשון לא ברור, מה כל כך נורא במידה הזו? אני לא לוקח מה שלא שייך לי, אני לא נותן הכל ברמה
חברה שמפקירה את החלשים למותם, ללא תמיכה קהילתית, ללא רשת בט־ חון חברתית ומקום כזה מבקש הקב"ה להשמיד מעל פני האדמה. כיצד יתכן שהקב"ה מבקש להשמיד לא רק את אנשי סדום אלא גם את האדמה, הצמחים והחיים אם אחרי המ־ בול הבטיח שלא יעניש את הארץ יותר
פרשת "וירא" מספרת בין היתר את סיפורה של העיר סדום. יש לנו בפרשה שתי תמונות הפו־ כות שאחת מקבלת ברכה והשנייה מקבלת חורבן. הדרך הראשונה היא דרך החסד של אברהם, הפרשה נפת־ חת בסיטואציה בלתי נתפסת – אב־ רהם עומד לפני התגלות של הקב"ה
על מעשיהם של בני האדם? נדמה כי האנשים במקום היו כה טמאים, והלוא הם נקב־ רים באדמה, עד כי האדמה עצמה מושפעת מהטומאה הזו. בסופו של דבר אמר הקב"ה לאדם הראשון: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט). האדמה כבר לא יכולה לשאת את המציאות הנו־ ראית שמתקיימת מעליה ואת רוע ליבם של הנטמנים בתוכה. ואני חושבת על האדמה של ארץ ישראל בשנתיים האחרונות. חישבו כמה חסד
בפניו באלוני ממרא והוא מבקש מהקב"ה שימתין רגע כדי שיוכל לרוץ אל עוב־ רי האורח שחולפים על פני אוהלו ולקבל את פניהם. המעשה של אברהם לא רק שלא מכעיס את הקב"ה אלא מזכה אותו בבשורה נפלאה, ואנו לומדים מזה שכאשר אנו פועלים מתוך חסד, רצון לנתינה, מאירים פנים ורגישים אל הזולת – אנו מכבדים בכך לא רק את האנשים שסביבנו אלא גם את ה'. משמעות הדבר היא שכאשר אנו מכבדים מאד את הקב"ה אבל לא
נעשה על פני האדמה ואילו נשמות מופלאות, יקרות מפז, מלאות גבורה, מסירות נפש, אצילות, אהבה ונתי־ נה נטמנות בה. בימים האחרונים עם שובם של החטופים החללים וקבורתם באדמת ביתם סוף סוף אנו שוב נזכרים באנשים הענקיים הללו. כולנו מרכי־ נים ראש לא רק מעצב, גם בהוקרת תודה על המורשת שהם הותירו. הם הביטוי, בחייהם ובמותם לדרך שאבינו אברהם החל ללכת בה, ומוטלת עלינו השליחות להמשיכה. שבת שלום!
של הפרזה. מה ששלי – שלי. המידה הזו מייצרת חברה שיש בה אדישות, שאין בה רגישות חברתית, ערבות הדדית, כל אחד עסוק בענייניו, לא נהנה מאחרים, ואחרים לא נהנים ממנו, לא עוזר לאחרים, ואחרים לא עוזרים לו. ניתן לחשוב שאולי זו מידה שתוביל אנשים לעצמאות, ליזמות, לאחריות – אף אחד לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. אך מסיפור סדום אנו למדים – שיש כאן מדרון חלק־ לק שמוביל לחברה חשוכה שבה סיוע לאדם במצוקה – עונשו מוות אכזרי,
מוצאים בליבנו את נקודת החסד כלפי בני אדם שסביבנו – אנו חוטאים לה'. מה טיב היחס של אנשי סדום אל עו־ ברי אורח? יחס של אכזריות ורוע, לא רק שלא מעודדים להכניס אורחים, כאשר לוט מארח את שני המלאכים ההמון מתגודד בפתח דלתו ומבקש להתעלל בהם. מה הוא יחסם כלפי בני העיר שלהם עצמם? יחס מרושע שלא מתיר את החסד. המדרשים מלאים בסיפורים של נסיונות צדקה וערבות הדדית בסדום, סיוע לחלשים, עניים ורעבים אשר מזכה את המנסים לסייע
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online