מידע העיר 1771

גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.

שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מאמנת חינוכית רגשית, מדריכה פדגוגית, מנחה לסדנאות העצמה וכתיבה יצירתית טיפולית עולם כמנהגו נוהג

אולי כשהענישה תהיה קשה משהו יש־ תנה. אולי כשנעשה טוב ונעביר אותו הלאה משהו ישתנה. עד אז תחשבו על מצוקה חברתית וכמה היא נוראית. * וכבר שבועיים שאנו חיים משבת לשבת, מרשימת שמות לרשימת שמות, מי יהיו החטופים הבאים שיש־ תחררו? ירדן חזר אבל איפה שירי והב־ נים? שלב א' לקראת סיום ומה יהיה על שלב ב'? ביום שני הגיע להרצות בבית החינוך ׳בית ירח׳ דורון זקצר, אביו המאמץ של החייל חטוף עידן אלכסנדר. הרצאה שלא הותירה עין יבשה. כל מילה שנאמרה הרעידה את הלב. עידן חייבים לחזור 79- חייב לחזור, כל ה במהרה. לא עוצרים עד שכולם חוז־ רים, על כך אין עוררין! הימים עוברים, הנפש והלב בתחרות קפיצת בנג'י שמשפיעה על כולנו. רגע צופים בשחרור חטופים והחיוך מרוח על הפנים. רגע בשורה על חייל שנפל, על פיגוע רצחני והדמעות חותכות את הפנים. המתח מעצב אישיות. פחד, חרדה, שמחה, אמונה, תקווה, תס־ כול - מנעד רגשות, והשפיות מבקשת פטור מהתור. די היא זועקת, מצאו לי שלווה. מצאו לי נחת לפני שאני בו־ רחת. ** מאחלת לכולנו רגעים של שפיות וחיים של אחדות. שנזכור שרק יחד בעוז תבוא עוצמה. חייבים לזכור שחיילנו נלחמים על כלל העם, כולם וכך גם עלינו לנהוג. שבת שלום, שבת של בשורות טובות וישועות.

אם כל אחד ואחת מאיתנו יחליט לב־ חור בטוב, לצעוד בדרך הישר, לראות את האחר, לקבל את השונה, להאיר את סביבתו, לרכך את לבו. אם ננהג בכבוד והדדיות - העולם שלנו יהיה מקום שטוב לחיות בו. אלה לא סיסמאות זו דרך חיים. תח־ שבו על פעוטות במעון/גן שבוכים מהתעללות. תחשבו על ילדות וילדים דחויים חברתית, דחויים משפחתית. זה כואב! זה שובר את הלב. לא מגיע לאף אחד ואף אחת לחוות את הרוע הזה! איך זה שעולם כמנהגו נוהג... אַבָּא גִּבּוֹר אַבָּא ש ׁוֹמֵר עָלֵינוּ. אֲנִי ש ׁוֹמֵר גַּעֲגוּע בַּלֵּב יָדַי כְּמֵהוֹת לַחִבּוּק ש ֶׁאֲקַבֵּל כְּש ֶׁאַבָּא יַחְזֹר מֵרָחוֹק. אֶתְמוֹל עוֹד ד ִּבַּרְת ִּי עִם אַבָּא גִּבּוֹר הַיּוֹם עַל אִמ ָּא הִתְחַלְת ִּי לִש ְׁמֹר כִּי אַבָּא לֹא יַחְזֹר. אֵיך זֶה פִּתְאוֹם אֲנִי הַבְּכוֹר הָפַכְת ִּי לִהְיוֹת גִּבּוֹר?

1 כאילו לא נכתבו מילים רבות על הפ־ עוטות. ילדי הגן הרכים שחייבים אהבה וגבולות עדינים. מטפלות הואשמו, סייעות נשפטו, גננות איבדו את זה. כותרות בחדשות, מודעות רבה בקרב הורים ואנשי חינוך ובום עוד סיפור, עוד מקרה. בגן ההוא, במעון הזה. עולם כמנהגו נוהג! איך זה יכול להיות? איך זה הגיוני שעוד ילדים וילדות קטנים נפגעים כשכולם יודעים מה מותר ומה אסור? מהי דרך הישר? איך הן לא מפחדות? איפה הלב שלהן? זה לא נתפס שהש־ בוע עוד כותרות על סייעות, על הת־ עללות בחסרי ישע. 2 איזו טרגדיה! לא ראתה את האור, לא 13 נערה בת מצאה את התקווה. שוב סיפור על חרם שהוביל לאסון. כולם מדברים על זה. אנשי החינוך בכוננות. ההורים עם יד על הדופק. מועצת התלמידים הארצית מובילה קמפיין בטלוויזיה וברדיו - ועדיין, עולם כמנהגו נוהג! מה עוד צריך לקרות שכולם יתעוררו ויבינו שחיים ומוות ביד הלשון? מה עלינו לעשות כחברה על מנת למגר את התופעה? שני סיפורים רק מהשבוע האחרון. מה שדווח, מה שידוע לנו. איך זה שכו־ לם יודעים שזה נורא ועדיין זה קורה? עולם כמנהגו נוהג! מה צריך לקרות כדי שנפנים את גודל האסון? מה קורה בעולם? האם רק מבול על האדמה יוליד קשת בענן?

גלית מנחם ויצמן

צביקה פרידמן ז"ל לזכרו של שנפל בפיגוע בבקעת הירדן. תנחומים וחיבוק למשפחתו, לקהילת עין הנצי"ב ולעם ישראל כולו.

יצר לב האדם רע מנעוריו! יצר לב האדם טוב מלידתו!

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online