נבואת הרבי מלך המשיח: הנה זה משיח בא
סיפור לשבת מאת: הרב שלום בער שמולביץ, מנהל בית חב״ד בבית שאן מרשם למיץ תפוזים
לעשות עד הנסיעה ומה לעשות הלאה, וזה יעבור". ישראל יצא מה'יחידות' בהרגשה טובה: "הבנתי שאני בריא". למחרת הלך שנית לד"ר זליגסון ומסר לו את דברי הרבי. הרופא שאל שאלה אחת: "הרבי שלח אותך לראות רופא ולכן באת אליי, או שהרבי נקב בשמי ואמר 'דוקטור זליגסון'?". ישראל השיב שהרבי אמר בפירוש שייגש לד"ר זליגסון. "האם אתה בטוח בכך?", וידא הרופא שנית. ישראל השיב בחיוב. בכך הסתכמו שא־ לות הרופא. הד"ר זליגסון אמר לו: "גש לחנות ברחוב קינגסטון הסמוך וקנה מיץ תפוזים טבעי. אם אין מיץ תפוזים, קנה מיץ אשכוליות טבעי. שתה אותו שלוש פעמים ביום. ומאחר שהרבי אמר שאורה לך מה לעשות אחרי נסיעתך, אתן לך מכתב לרופא בארץ". ישראל עשה כהוראת הרופא וקנה מיץ תפוזים... בערב עלה למטוס, מתקשה ללכת בשל הכאבים העזים ברגל. ואולם כשנחת המטוס בארץ נעלמו הכאבים כלא היו. בבואו לבית הוריו בירושלים סיפר להם על ההסתב־ כות הרפואית ועל הוראת הרבי אליו. ההורים המודאגים הזמינו בעבורו רופא, וישראל מסר לו את מכתבו של הד"ר זליגסון. הרופא קרא את המכ־ תב פעם ופעמיים ושלוש. "אתה בטוח שרופא כתב את המכתב הזה?", תהה. "בוודאי", השיב ישראל, "זה אחד מג־ דולי הרופאים בניו-יורק"... "ראיתי על גופי את הניסים שלמעלה מדרך הטבע, שהתלבשו בלבוש כאילו טבעי", מסכם ישראל גליצנשטיין, ששימש לאחר מכן שליח הרבי באילת.
גליצנשטיין לקבל מידו של הרבי 'כוס של ברכה', ונלקח לחדר מיון. מזכירו של הרבי עדכן אותו על כך בתום החלוקה. כשישראל שמע את קביעת הרופא הודיע לו שהוא מבקש להשתחרר מייד. הרופא היה המום. "לך תסביר לרופא שאני מתחתן השבוע, ומחר אני אמור לקבל מידי הרבי את סידורו, כדי להתפלל בו תפילת מנחה. בערב אני מתעתד להיכנס ל'יחידות', וביום שני עולה לטיסה לארץ, לקראת החתונה ביום חמישי...", מספר ישראל. על אף מחאותיו הנמרצות של הרו־ פא חתם ישראל על שחרור עצמי וחזר . לקראת כניסתו ל'יחידות' הלך 770- ל לטבול במקווה טהרה, כנהוג. כשיצא מהמקווה תקפו אותו כאבים חזקים במיוחד, והוא החליט לגשת לד"ר אברהם זליגסון, רופא מומחה וחסיד נאמן של הרבי. הרופא נבהל למראה הרגל. "זו סכנה נוראה!", אמר לבחור, הזריק לו זריקה, וישראל הלך להמתין לתורו להיכנס ל'יחידות'. נכנס ל'יחידות' ומסר 23:45 בשעה לרבי את הפתק שהכין. הרבי הביט בו ושאל: "כשעזבת את בית הרפואה, מה הורו לך? לשכב עם הרגל למעלה, עם הרגל למטה, או שאולי אסור לך בכלל לדרוך על הרגל?". ישראל השיב שה־ רופא הורה לו לשכב עם הרגל למעלה, ושביקר זה עתה אצל הד"ר זליגסון וזה הזריק לו זריקה. הרבי פתח את מגירת שולחנו, שבה נחו שטרות כסף ממדינות שונות. הרבי משמש בהם ואמר: "מכיוון שאנחנו בני-אדם שאינם נוהגים בניסים של־ מעלה מן הטבע, ואצלנו הכול צריך להיות בדרך הטבע, לכן תיגש מחר שוב לד"ר זליגסון והוא יאמר לך מה
הרופא בחן את הרגל הפצועה והבעה חמורה עלתה על פניו: "יש לך זיהום שמתפשט והולך בקצב מדאיג. עליך להתאשפז ולשכב ברגל מורמת שבוע ימים". ישראל גליצנשטיין נחרד. לא בא בח־ שבון! בעוד יומיים עליו לטוס בחזרה לארץ לחתונתו שתהיה בסוף השבוע. "אינני נשאר כאן אפילו דקה אחת", אמר לרופא הנדהם. הרבי מליובאוויטש הכריז על שנת תשל"ו 'שנת החינוך', בקריאה לפעול לחיזוק החינוך היהודי ברחבי תבל. לרגל 'שנת החינוך' חרג הרבי ממנהגו הרגיל ויצא להשתתף בתהלוכת הילדים בשדרות איסטרן פארקוויי, אף של"ג בעומר חל ביום שלישי. בדרך כלל היה משתתף בתהלוכה רק כשל"ג בעומר חל בימי ראשון, יום השבתון בארה"ב, אבל הפעם השתתף גם בה ונשא דברים לפני הילדים. בסיום התהלוכה הצטרף ישראל לבחו־ רים שעמלו על פירוק מהיר של הבי־ מה, כדי לפנות את הכביש לרבי, שהיה אמור לנסוע לציון חמיו. במהלך עבודות הפירוק נחת קרש על רגלו הימנית והיא דיממה. הוא טיפל בפציעה בעצמו וקיווה שתחלוף במה־ רה, ואולם הכאבים הוסיפו ללוותו גם בימים הבאים. בבוקר חג השבועות, שחל באותה שנה בשישי ושבת, חש כאבים חזקים במיוחד, אך החליט בכל-זאת להצטרף לצעדה שנוהגים חסידי חב"ד לעשות בימי החג לבתי הכנסת ברחבי ניו- יורק, כדי להביא אליהם את שמחת החג. בדרך חזרה התנפחה הרגל ונעש־ תה אדומה מאוד. הכאבים היו עזים במיוחד. מייד בצאת השבת והחג ניגש
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online