אירועים יומן
המילואימניקים שחזרו מהקרב ומתקשים לשוב לשגרה "מאז שחזרתי הביתה אני לא מוצא את עצמי"
משה אלבז //
מ
"מה שראיתי שם לא עוזב אותי, זה לא משנה כמה חשבתי שאני חזק וזה לא ישפיע עלי, כשחזרתי לשגרה הבנתי טוב מאוד שאני לא כזה חזק כמו שחשבתי. פתאום הכל נראה לי שולי ולא חשוב ואני בעצם לא מבין מה אני צריך לעשות באזרחות". בזמן שמ' ושאר המילואימניקים מנסים להתרגל שוב לחיים הקודמים, החיים מצדם לא
מחכים. העבודה, הסידורים, ענייני הבריאות, התיקונים בבית, התנהגות הילדים, כל אלה לא השתפרו כשהם היו מגויסים. "בתקופת המילואים באים לידי ביטוי חלקים מסוימים של הזהות שאינם באים לידי ביטוי בחיי היומיום", הילדים, הזוגיות, ההורים והתחביבים - הכול דועך, ובמקום זה הקבוצה והחבר'ה הופכים למערכת הייחוס העיקרית. המעברים בין הזהויות הללו הם קשים. אחרי שטבלת באש צריך לחזור לכביסה ולהשכבות, לוועד הבית ולשרברב. יש תחושה של יקום מקביל". מ' אף מציין שפתאום, כשחוזרים לשגרה, יש זמן לשאול את השאלות הקשות שנמנעו מהן בזמן הלחימה. "פתאום עולות תהיות: מה עושים הלאה מבחינת הצבא ומה עושים עם החברה בישראל. בבסיס היו לנו הרבה דיונים על איך ממשיכים מכאן יחד. באזרחות אתה פותח את הרדיו או את הטוויטר ומרגיש את 6 הפלגנות, עדיין מרגיש קצת באוקטובר". "מנגד", הוא אומר, "כיף ללכת ברחוב ולראות אנשים מסתובבים, 7 שמצב הרוח לא נעצר ב־
חלקם השיבה הביתה היא אירוע לא פחות מטלטל. החיים שנשארו מאחור, שאליהם התגעגעו החיילים ועליהם נלחמו, נראים לפעמים כמו עולם מקביל, לא רלוונטי. "מאז שחזרתי מהמילואים אני מרגיש בתוך בועה שעומדת להתפוצץ בכל רגע" מספר לנו מ' מאשדוד ששירת במילואים חודשים קשים בחיל השריון 4
שאינה 7.10- לחמת ה נגמרת, הביאה איתה חוץ מהאסונות הקשים
גם קשיים קיומיים בעיקר למשרתי המילואים שחזרו הביתה ולבני משפחתם. מה שהם ראו בשדה הקרב והפצעים הקשים בנפש בתוספת ההיעדרות הממושכת מהבית מביאה רבים לקריסה. אם ימי המילואים היו תקופה קשה במיוחד עבור המשרתים, עבור
10
998 גיליון 31.05.24
www.ashdodonline.co.il
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online