אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
כשחולשה ופגיעות הופכים לשתלטנות
והוא אפשרי. זיוית (שם בדוי), ברגע של כאב, שיתפה שאין לה שליטה לפעמים על מה שהיא מוציאה מהפה ברגעי כעס. כשנשאלה על מה היא כועסת כל כך? מה יושב מתחת לכעס? ענתה שמדובר בתחושת עלבון, תחושה שהיא לא 'נספרת' ולא נראית, שרומסים את כל הערכים שלה ולא מתחשבים בה. כשהיא פוגשת את התחושה הזו היא מתמלאת בחמה, והיא לא יכולה לעצור את שצף הכעס והדיבור הקשה והבוטה כלפי בעלה. כשהיא מספרת זאת, היא מבינה שבעלה (בהשראת אמיתי מגד)
ריות על עצמם ועל הבחירות שלהם, הם דו־ רשים מכל הסובבים אותם להתאים את עצמם אליהם. כל העולם צריך לדאוג ולכרכר סביבם כדי שהם ירגישו בנוח. אבל האמת היא שאנשים רגישים מאוד עדיין ימשיכו לסבול. גם כאשר הסביבה משתד־ לת להתארגן על פיהם ולזרום עם הדרישות שלהם, הם עדיין לא יהיו מאושרים ושמחים. ממש ממש לא. כשבעלה של זיוית מתארגן ומתאים את עצמו אליה, זיוית רק מחפשת (ומוצאת) עוד משהו שלא מדויק לה, ושוב דורשת מהסביבה התאמה. תופעה זו נקראת "שתלטנות" שמוס־ ווית ב"רגישות יתר". בכך הפכה זיוית את עצמה להיות תלויה לגמרי בסביבה ובבעלה, וגם הפכה את עצמה לרודנית ששולטת על הסביבה ביד רמה ולא מכבדת את הצר־ כים והרצונות של אחרים. בגישה הזו לחיים, זיוית אינה לוקחת אחריות על עצמה ועל חייה, מאשימה מצד אחד ותלויה מצד שני באחרים, היא בעצם מונעת מעצמה ללמוד לנהל ולווסת את עצמה, את רגשותיה ותחו־ שותיה. בעזרת שיקוף, ועבודה אישית וזוגית, זיוית מסגלת אט אט מבט החדש על "רגישות היתר שלי". על "החרדות שלי", "האובססיות שלי". היא מבינה עכשיו יותר שהן אלו שניהלו לה ולבן זוגה את הקשר. "זו תובנה פותחת עולם," אמרה לי לאחר אחת הפגישות. "סוף סוף, נפל לי האסימון… פשוט התחלפה לי התוכנה במוח, זה לא ייאמן כמה שנים בזבזתי בחיי… זהו החיים שלי ישתנו מעכשיו…" כל אלה ועוד רבות מהתגובות שקיבלתי לאחר הבנה עמוקה ומחויבות לתהליך אמיתי אצל בני הזוג. אם הדברים הללו הדהדו בכם והעירו במ־ קומות עמוקים אך מוכרים, דעו שאתם לא חייבים להמשיך להשלים עם המצב. יש פתרון. ואפשר אחרת. ואני מזמינה אתכם ליצור עמנו קשר וביחד נמצא את הדרך.
האם אתם אנשים רגישים מאוד? האם אחרים מכנים אתכם אמפתיים, או נשמות עתיקות? האם אתם חווים את החיים הללו בווליום מו־ גבר יותר מהאדם הממוצע? האם אתם מוצפים לעיתים קרובות ויוצאים בקלות מאיזון? לאנשים רגישים מאוד יש עוררות גבוהה של מערכת העצבים, הם מושפעים מאוד מהסבי־ בה ומגיבים אוטומטית מהמקום הפגוע שלהם לסביבה ודברים רבים שאחרים אולי לא יבחינו בהם ולא יתעכבו עליהם, יהיו עבורם אתגר או אף מכשול. מצד שני, דברים רבים שהם יראו או יבינו, ייראו משונים בעיני אחרים שאינם רגישים. אנשים רגישים מאוד לא פעם ירגישו רע עם היותם שונים וינסו להסתיר את השונות שלהם. במובן מסוים אנשים רגישים מאוד היו מעדיפים להיות כמו כולם, לא לבלוט ולא להזדקק להתחש־ בות של אחרים בהם. גם לרגישים קשה עם עצמם, לקבל את הייחודיות שלהם בדרכים שלהם, להכיר בהן ולתת להן מקום. ופעמים רבות הרגישות הזו נחווית בתוכם כמצב של 'אין ברירה', כאילו מישהו אחר שולט בהם, כאילו הצרכים הללו חייבים להתרחש כפי שהם חושבים ומרגישים. בתוך הקשר הזוגי, בתוך מערכות יחסים, אנשים רגישים מאוד נקלעים שוב ושוב לשרשרת של כעסים, האשמות, ריבים, ופגיעויות. הקשיים לרוב לא נובעים מהקשר הזוגי עצמו, אבל הם משפיעים בעוצמה על ההתנהלות בבית ועל השותפות הזוגית, ובלי שיבינו לעומק מה קורה להם, לא יוכלו ליישב את המצב. כדי לעשות זאת ולהצליח לחיות בזוגיות, חשוב להכיר ולהתייחס לצרכים המיוחדים הללו. מובן שאת זה אפשר לעשות רק אם האדם ייתן מקום בתוכו למי שהוא על כל הח־ לקים שלו ועל כל המשמעויות שלהם בחייו. בשלב הבא, כדי להתחיל להתקדם לעבר שינוי דפוסי ההתנהגות, אחרי הכרה בבעיה מגיע השלב של בניית רצון לעשות שינוי, לקיחת אחריות על המצב וניהול הרגשות. זה תהליך,
סובל מההתפרצויות האלו שלה, אבל ברור לה שאין לה מוצא מהמצב, היא פשוט לא יכולה לשאת את החרפה שהיא חשה. בשיחה שלנו מתחילים להתברר המחירים שזיוית ובן זוגה משלמים כל אחד בפני עצמו וכזוג על ההתעקשות שלה על הסטנדרטים "החינוכיים". הצפייה בזוג הזה מעלה תהיות. מצד אחד, שניהם נראים אנשים שקולים, מנומסים, לבביים ואכפתיים האחד כלפי השני, ומצד שני, נראה שהקרקע מתחת לרגליהם בוערת, עוד רגע והם יתנפלו זה על זה מרוב כעס. אז מה קורה לאדם רגיש מאוד בתוך מערכת יחסים? פעמים רבות הם לא מנהלים כלל את החיים שלהם, הם מוותרים לחלוטין על ניהול הרגשות והתחושות שלהם. במקום לקחת אח־
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online