שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשת דברים
כדי לרשת את הארץ צריך לראות את עצמנו כחלק מהכלל הזה שנקרא ישראל. שיהיה לנו אכפת ממנו, מכל חוליה שבתוכו, גם החלשות ושהדיבור שלנו יהיה בונה ומאיר ולא מפרק ומ־ פיץ חושך. ספר "דברים", ממשיך ללמד אות־ נו כמו ספר "במדבר" שקיבלנו כוח
– כדי שכולם ירגישו שהיא שלהם, ושייכת להם באותו מידה. נאומו של משה בראשיתו מזכיר מה הסיבה הנוספת. התורה באה ללמד את העם כיצד לרשת את הארץ המובטחת: ֲ"רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁו אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַא־ בֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת
פרשת "דברים" נקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב. חישבו כמה תהפוכות, אתגרים, עליות, ירידות, ניסים ואסונות העם שלנו עבר. ואת הפרשה הזו קוראים תמיד בשבת שלפני היום שבו אנו זו־ כרים את החורבן. רגע לפני המעבר לארץ, משה מבקש לשאת דברים. הד־
עצום, וחלק מהתפקיד שלנו בעולם, השליחות והייעוד שלנו הם להשתמש בכוח הזה בצורה נכונה. ערב תשעה באב, בימים של שנאת חינם שהיא לא נחלת ההסטוריה אלא זועקת מכל מסך, ומכל פינה, אין לנו אפשרות לסתום את אוזנינו בפני הקריאה הזו – "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲש ֶׁר דִּב ֶּר מֹש ֶׁה אֶל- כָּל-יִש ְׂרָאֵל" (דברים א, א). המסע במדבר וההפנמה של התורה שניתנה בו הכינו את העם לבנות חיים כאלו שיש בהם – כל ישראל. לצד
ברים הללו נמשכים במשך יותר מחודש. נאום אחד אחרון, מילות פרידה, צידה לדרך. שאלתי את עצמי המון למה. למה משה מרגיש שיש צורך לספר שוב את הסיפור, להז־ כיר את כל מה שהיה, לחזור שוב על מצוות שכבר ניתנו מה שזיכה את ספר דברים בתואר "משנה תורה". משה רוצה לטעת בעם בטחון, אמונה, כוח ותקווה, ונדמה לי שאלו הדברים שגם אנו היום זקוקים להם כלכך. שוב ושוב הוא מזכיר בפר־
החלוקות לשבטים, לנחלות, יש חוט מקשר ומלכד שעוטף את כולם. זו המ־ שימה הכי חשובה שלנו. בתשעה באב לא רק נחרבו שני בתי המקדש, גם חטא המרגלים התרחש בזמן הזה, כמו מנבא את העתיד. הרבה לפני שעם ישראל עוזב את הקב"ה הוא טועה לחשוב שהקב"ה עזב אותו. שנזכה להכיר באמת – "אֲשֶׁר נְשָׂאֲך ה' אֱ-לֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא-אִיש אֶת-בְּנוֹ--בְּכָל-הַדֶּרֶך אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם, עַד-בֹּאֲכֶם עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה" (דברים א, לא). שבת שלום!
לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם" (דברים א, ח). שני החורבנות ושתי הגלויות מזכירים לנו – יש תנאים מסויימים שבהם הירו־ שה הזו פוקעת. אנו לא ראויים להמ־ שיך לחיות בארץ, ואנו מאבדים אותה. הסכנה היא כאשר מישהו חושב שמה שהוא עושה – חסר משמעות, ולא יש־ פיע. התורה מנסה להבהיר לנו את זה – מה שכתוב בה חל על כולם, בדיוק כמו שלמדנו על המלחמה בשבוע שעבר – שהיא דורשת השתתפות של כולם, כך גם החיים, המשפט, הצדק, המו־ סר, דורשים את ההשתתפות, ההבנה, והחיבור של העם כולו.
שה, כי לאן שעם ישראל הולך הקב"ה שם איתו, ואם הוא הולך למלחמה אזי – "ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַהֹלֵך לִפְנֵיכֶם, הוּא יִלָּחֵם לָכֶם" (דברים א, ל). כדי לברר מה מטרת הנאום, אולי צריך לבחון את השאלה של מה מטרת התורה? קטונתי כמובן מלענות אבל אני מעיזה להציע. יש משמעות אדירה שהתורה לא ניתנה בארץ ישראל, לא ניתנה בירושלים, אלא במדבר. בשטח שלא שייך לאף עם, מדינה, עיר או מלך, בשטח שלא נמצא בנחלה של אף שבט משבטי ישראל. היא ניתנה במ־ קום שאין לו בעלים והוא כביכול נטוש
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online