גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.
שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מאמנת חינוכית רגשית, מדריכה פדגוגית, מנחה לסדנאות העצמה וכתיבה יצירתית טיפולית
פתחו את השער
נת ישראל חזקה יותר מכל מחלוקת, מכל ניסיון לפילוג. בעת הזאת צום תשעה באב מקבל מש־ מעות נוספת - הכמיהה לאחדות העם. ההבנה שרק יחד נצליח למנוע חורבן נוסף. שאהבה הוא באמת בחינם והשנאה עולה לנו ביוקר. בואו נעבוד קשה על מנת שיהיה לנו טוב כאן. בואו נאמין שהטוב עוד יבוא עלינו בצרורות ונשוב לרקוד את ה- "הורה ההיא עם ה היי" ואם באהבה עסקינן, תוך גלישה ברשת נח־ שפתי לקטעים מצולמים מבית "האח-גדול", איך לא? לא ברור לי למה אח גדול כשכל העסק קטן עד מאוד. בפרומו לפרק הבא נחרדתי, דיירת בסערת רגשות מצולמת בקפידה כי רייטינג חשוב יותר מנפש האדם. (לא באמת). ואני תוהה היכן ההורים של אותם דיירים ודיירות אומללים ואומללות? מה יגרום להם לומר די ולהוציא מהבית הנוראי הזה את האהובים והאהובים שלהם? איך אמא יכולה לראות את הבת שלה זועקת מול המסך ולהישאר רגועה בבית? הורים - תמיד אומרים לנו שהכל מתחיל בחי־ נוך שלנו, במה שאנו משדרים לילדים, זה נכון גם לשטות הטלוויזיונית בפריים-טיים. עד מתי בשם הרצון להתפרסם ולהיות "סלבס" תקבלו התנהגות לא מכבדת כלפי היקרים לכם מכל? ואם מדברים על הורים וילדים... מה עם הורי החטופים? מדוע הם לא בפריים-טיים? מה הם עוד יכולים לעשות על מנת לזכות להוציא את הילדים שלהם מהחושך לאור. הם סבלו מספיק, הם שילמו מחיר, כול־ חטופים וחטופה 49 . נו כעם משלמים מחיר חייבים לחזור הביתה, זה לא ריאליטי המעודד שליחת מסרונים אלה החיים על אמת. לחטופים אין הדחות, נקודות יציאה או תקציב שבועי יש להם סבל ועוד יותר סבל וזה נורא. אל תשכחו אותם! אל תנרמלו מציאות חטופה! *** וגם היימנוט הקטנה רוצה הביתה והיא כאן בישראל! "מתחת לאף" חייבת לחזור הביתה! עכשיו! **** ושוב רגע לפני שבת כולנו תפילה לשמירה על חיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הבטחון. שיחזרו לשלום לביתם, למשפחתם. אמן!
בְּתַמ ּוּז יָדַעְנו ש ֶׁהָעֶצֶב אֵין לו סוֹף וְהַס ּוֹף ש ֶׁל אֶחָד הוּא ת ְּחִלַּת מַס ָּע מְפָרֵך ש ֶׁל הָאַחֵר. בְּאָב בִּק ַּש ְׁנו נֶחָמָה, קִבַּלְנו ש ְׁתִיקָה עֲמֻק ָּה. בֶּאֱלוּל רְש ִׁימַת הַס ְּלִיחוֹת אֲרֻכָּה בִּמְאֹד מְאֹד וַת ִּמ ָּלֵא הָאָרֶץ אוֹתָן. חָלַמְנו עַל גִּש ְׁמֵי הַבְּרָכָה ש ֶׁל חֶש ְׁוָן כְּשֶׁדִּמְעוֹתֵינו הָיו לַנָּהָר. במוצאי שבת יחל צום תשעה באב. בתשעה באב נחרבו בית ראשון ובית שני וכיום אנו חרדים לגורלה של המדינה. מדינת ישראל שלנו עייפה אך חזקה, כואבת אך מלאת תק־ ווה. שורדת ותמיד יציבה. מדינת ישראל שלנו כבר שנתיים נלחמת על קיומה, לא מוכנה לקבל חורבן נוסף. לא מוכנה להיכנע לאויבים שצרים עליה. מדי־ בתי החינוך מנסים לפצח את האתגר, מבק־ שים להבין האם יש בסל החינוכי את הכלים המתאימים לחוויות הצלחה, להחזרת האמון, אמון עצמי, אמון במערכת, אמון בכוחות וביכולות. זה רגע מלא ברגשות, מילים נבח־ רות בקפידה, עיניים מדברות בעוצמה, ידיים משקפות הרגשה. כולי תקווה שגם ברגעים כאלה ישכילו כל הנוגעים בדבר לפעול מתוך כנות, מקצועיות וראיית טובתו של הילד והמערכת גם יחד. לכל העוברים, נודדים ממסגרת למסגרת, הצלחה רבה וחוויות הצלחה משמעותיות. שת־ מצאו את השער הנכון לכם להיכנס בו. **
שער בית הספר, הכניסה והיציאה מבית החינוך. הממלכה של השומר, מאבטח תלוי איך זה נקרא אצלכם. הוא הראשון שאתם פוגשים בבוקר עם הכניסה לבית החינוך, האחרון שאתם רואים בי־ ציאה מבית החינוך. צרור מפתחות בידו, חיוך על פניו וברכת שלום בפיו. תפקידו להבטיח את שלומם של באי בית החינוך וביטחונם. המאבטח/שומר עושה סריקות במהלך היום (אם הגעתם לשער ברגע הסריקה, תמתינו בסבלנות, לא תמיד זה נעים אבל בטחון הנו־ כחים בבית החינוך חשוב מכל). התפקיד שלו לרוב מבודד, הוא נמצא "בבוטקה" שלו בימים חמים ובימים קרים. לעיתים סופג כעסים כשהוא מבצע את ההנ־ חיות כמו אי פתיחת השער במקרים מסוימים. יש בתי חינוך שהשומר/מאבטח הוא חלק אינטגרלי בצוות, נמצא בקבוצת הוואצאפ הצוותית, מגיע לאירועים של הצוות, חלק חשוב בהווי הבית ספרי. יש בתי חינוך שהשומר/מאבטח נמצא לבדו רוב שעות היום, אינו מרגיש חלק מהצוות, לא מקבל ברכה ביום הולדתו והוא מגיע רק לשם התפקיד ולא מעבר. תחשבו מה קורה אצלכם? תזכרו את החשיבות של ההתייחסות הלבבית, החיוך, ההתעניינות, הזמנה לקחת חלק ביום יום החינוכי שלנו. "פִּתְחו אֶת הַש ַּׁעַר, פִּתְחוּהו רָחָב, עָבוֹר ת ַּעֲבֹר פֹּה ש ַׁרְש ֶׁרֶת זָהָב" (קַדְיָה מוֹלוֹדוֹבְסְקִי) ושרשרת הזהב בבית החינוך היא שרשרת בה כל באי בית החינוך מאוגדים יחד, ערבים זה לזה, מכבדים זה זה, כל נושאי התפקידים, תלמידים והורים. הקהילה כולה. * בתקופה של ה"חופש הגדול", תלמידים ותל־ מידות רבים לא בטוחים היכן יפתחו את שנת הלימודים הבאה. הם מבקשים לעבור בית ספר ויש מקרים שבית הספר מבקש להיפרד מהם. זה עניין מורכב ולא נעים. האמונה ש "משנה מקום, משנה מזל" תופסת לה מקום. זה יכול להיות בגלל מצב חברתי או מצב לי־ מודי או שניהם גם יחד. זה יכול להיות בגלל שאופי בית הספר והחזון החינוכי אינו מתאים למשפחה. ההורים מחפשים תקווה בתוך הייאוש, התלמיד מבקש למצוא אור בתוך התסכול.
עֵינֵנו נִש ָּׂאוֹת מַעְלָה יָדֵינו מְחַבְּקוֹת מַט ָּה לִבֵּנו פּוֹעֵם בְּקֶצֶב ש ׁוֹנֶה כְּמו עוֹנֶה - הִנ ֶּנ ִּי הִנֶּנִּי כָּאן ֳמוּכָן וּמְזֻמ ָּן לָך
גלית מנחם ויצמן
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online