מידע העיר

אורה שושן

עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.

לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה

הריני מקבלת על עצמי לאהוב

טוב. הרב קוק פיתח רעיון דומה בכתביו והדגיש את החובה לאהוב את כל ישראל. אבל איך הופכים את החזון הגבוה הזה למציאות יום־יומית? באמצעות פעולות מעשיות: לשלוח הודעת פיוס לאדם שרש בתי עימו, לפרגן למישהו שאני מקנאה בו, לברך בכנות אדם ממחנה פוליטי אחר משלי. אלה צעדים קטנים ופשוטים לכאורה, אבל הם מייצרים שינוי מהותי ועמוק – בבית, ברחוב, בלב. תרגול יומי: "חמש דקות של אהבת חינם" מומלץ לעשות אותו בבוקר, לפני התפיו לה או לפני תחילת היום: עצמו עיניים תנו לגוף ונשמו שלוש נשימות עמוקות שלכם להירגע ולהיכנס למצב של שקט פנימי. הביאו לתודעה אדם אחד שקשה לכם אל תעבדו קשה, פשוט לאהוב אותו כרגע ו � שאלו את עצמכם: "מה בת ראו אותו . אפשרו לתחושות כי נפגע מהאדם הזה?" נסו הכאב או הפחד לעלות ולהיות נוכחות. לזהות בו נקודה טובה אחת, גם אם היא . טוב לב, מסירות, חוש הומור, או קטנה פשוט בן אדם שמנסה להתמודד עם החיים. אמרו בלב: "אני רואה אותך. אין בינינו הסכמה – אבל לא אמחוק אותך. אתה חלק ״הריני אפשר לסיים במשפט: מהעם שלי". מקבלת על עצמי לאהוב. לא כי זה קל או פשוט, אלא כי זו הדרך היחידה לבנות." לסיום: הדרך לגאולה אם יש משהו שחודש אב מלמד אותנו, זה שלא נחרבנו בעיקר בגלל אויב חיצוני, אלא בגלל הניכור והקרע מבפנים. ואם כך גם הגאולה לא תגיע מהכרעה פוליטית או מניצחון צבאי, אלא מהכרעה פנימית עמוקה לאהוב. כשמספיק אנשים יבחרו בדרך הזו, נתחיל לבנות – לא רק את הבית הפיזי, אלא את הלב של האומה שלנו.

חפציו האישיים, מצאתי בארנק שלו פתק קטן שכתב עוד בטירונות: 'אני נלחם כדי שכל יהודי ירגיש שיש לו בית.'" החיילים שלנו – דתיים וחילונים, מזש רחיים ואשכנזים, מתנחלים ותושבי תל אביב – נלחמים בחזיתות השונות כתף אל כתף. לא משום שהם מסכימים בכל הדעות שלהם, אלא משום שהם מבינים משהו יסודי: הם אחים. הם חלק מסיפור אחד, מגורל משותף, מעם אחד. הם מזכירים לנו במחיר יקר מה זו אהבת אמת: לא רגש חמים וחולף, אלא ברית קיומית. שייכות עמוקה. הכרה שאנחנו נשמה אחת שמתפזרת בגופים רבים, וכש שנשמה אחת נפגעת – כולנו מרגישים את הכאב. כיצד בונים בתוכנו אהבה כזו? להפריד בין האדם לבין הדעה שלו קל יחסית לשנוא דעה או עמדה מסוימת. קשה הרבה יותר לשנוא בן אדם כשאני רואה בו פנים. לכן, כשהלב שלי רותח מכעס, אני עוצמת עיניים לרגע ומנסה לדמיין את האדם שמולי בילדותו. ילד בן ארבע או חמש, עם עיניים סקרניות וחיוך תמים, מנסה להבין את העולם. התרגיל הפשוט הזה יכול לשנות לחלוטין את היחס כלפיו. ש � לעיתים קרובות ה לבחון מה בי נפגע : נאה או הכעס הם בעצם מסך עשן. מאחוש ריהם מסתתרים כאב, פחד ותחושת איום. אם אשאל את עצמי בכנות: מה בתוכי נפגע מהאדם הזה? אני חוזרת לעצמי. במש קום להאשים אחרים, אני יכולה להתחיל לרפא את הפצע הפנימי. וכשהלב שלי מתחיל להירפא, פתאום יש בו מקום גם לאחר. רבי נחמן מברסלב לאהוב דרך מעשה: לימד אותנו בליקוטי מוהר"ן שצריך לדון כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט

"קודם שהאדם יסדר תפילתו... צריך שיש קבל עליו מצוות ואהבת לרעך כמוך, ויכש וון לאהוב כל אחד מישראל כנפשו" (שער הכוונות לרבי חיים ויטאל, בשם האר"י). יש בוקר כזה, שבו אני מרגישה שהלב שלי מתכווץ. מהודעה שקראתי, מפרצוף בטלוויזיה, מבן אדם שחושב אחרת ממני לחלוטין. ואז, אני לוחשת לעצמי למרות "הריני מקבלת על עצמי לאהוב." הכול: לא קל לאהוב היום. אבל זו החלטה מוש דעת, שנולדת מתוך הכרה עמוקה: שדש ווקא היום, לאהוב – זו המשימה הגדולה של הדור שלנו. אהבה בזמן של קיטוב חודש אב, חודש החורבן, מזכיר לנו עד כמה השנאה ההרסנית ביותר היא דווקא זו שנראית "מוצדקת". חז"ל לימדו אותנו שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם – אך האמת היא שבימים ההם לא שנאו "סתם". שנאו בשם עקרונות נעש לים, בשם התורה, בשם הצדק והאמת. כל צד היה משוכנע שהוא נושא את הדגל הנכון, את המסר הנדרש. אבל החורבן לא הבדיל בין צד א' לצד ב'. הוא פגע בכל העם, נחרב המקדש שלנו, והופצנו כולנו לארבע כנפות הארץ. ההיסטוריה מלמדת אותנו שכאשר אנחנו קרועים מבפנים, החיצוניים מנצש לים את החולשה הזו. גם היום הקרע בינינו אינו עובר רק בין קווים פוליטיים של ימין ושמאל. הוא עובר בלב של כל אחד מאיתנו, בלב שמש תקשה להכיל, בלב שכואב ומתכווץ מול ביטויים של שנאה וחוסר הבנה. אבל אם שם זה מתחיל – משם גם אפשר לתקן. חיילים בצוק הלב השבוע קיבלתי הודעה שזעזעה אותי ובה בעת העניקה לי תקווה. אב שכול כתב לי: "הבן שלי נפל בקרב, אבל כשעברתי על

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online