שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשת נח והקללה שוהות זו בקרבת זו, ועלינו להיות רגישים, ערים, קשובים, לשים לב לבחירה שלנו. באיזו דרך אנו הול־ כים? גם בפרשת "נח" אנחנו מוצאים את האמת הזו. אחדות וחיבור הן מהויות כלכך חשובות וטובות ובכל זאת - אם האדם מאבד את ההכרה הפשוטה והע־ מוקה ביותר – יש בורא לעולם, ויש
שהקב"ה הורה להם עוד בגן עדן – "פְּרו וּרְבו וּמִלְאו אֶת הָא ָרֶץ" (בראשית א, כח). לאחר חורבן המבול, כאשר נח ומשפח־ תו חוזרים אל האדמה הם מקבלים הנחיה זהה מהקב"ה – "וַיְבָרֶך אֱ-לֹהִים אֶת־נֹח וְאֶת־בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרו וּרְבו וּמִלְאו אֶת־הָאָֽרֶץ" (בראשית ט, א). זה הפספוס הגדול של הדור שאחרי המבול. הרצון להשאר קרובים, מלוכדים
ברוך אתה ה' שומע תפילה!!! הפעם האחרונה שכתבתי את הטור הזה הייתה בפרשת ניצבים. לפני היציאה לחופשת החגים הארוכה של העיתון. כמה עברנו מאז!! איזה אושר עצום וגדול והודייה שאין מילים לתאר על שובם של החטופים החיים, כולם, לחי־ בוק העוטף של המשפחות והעם כולו. איזו דרך עשינו בשנתיים האחרונות
סביב העיר שהם בונים והמג־ דל הגבוה שיוצא מתוכה הוא תנועה של צמצום, לא של התרחבות, של עמידה במ־ קום, לא של תנועה וגדילה. הם חוששים להיות נפוצים על פני הארץ וזה בדיוק מה שקורה להם בסוף.
שהביאה אותנו למקום אחר לגמרי ביום כיפור האחרון, לעומת יום כיפור תשפ"ד – וכמה יש לנו עוד לעבוד על האתגר הכי גדול שלנו מאז ומעולם – להיות עם אחד בלב אחד. בשמחת תורה התחלנו מעגל חדש, התחלנו מבראשית, ביקשנו את הגשם שיבוא על כנפי הרוח, הייתה אפשרות לשמוח בלב יותר שלם, לצד הכאב העצום על מי שהלכו לבלי שוב. הגיבורים והגיבורות שנפלו בשנתיים הללו, כמו מתקנים
לא מפתיע שהפרשה הבאה ממשיכה את הקו הזה ואברהם מקבל את השליחות להמשיך בתנועה אל הלא נודע –"לֶךְ־ לְך מֵֽאַרְצְך וּמִמּֽוֹלַדְתְּך וּמִבֵּית אָבִיך אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶֽךָּ" (בראשית יב, א). ההליכה אל ארץ מובטחת היא לא במישור הגיאוגרפי הפיזי, אלא זו הליכה של אמונה. זו חוויה של נוכחות האל בכל – גם בחושך הגדול. האם זה אינו הייעוד שהקב"ה מבקש עבור עם ישראל? להיות האנשים שיודעים לראות איך "אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך". כמה השראה קיבלנו מהחטופים אשר חזרו מהתופת. אור האמונה שלהם בוהק באפילה. שנזכה לראות בשובם המהיר של כל החטופים החללים כולם, ושיהיה חודש טוב ומבורך!
ברואים אז גם אחדות יכולה להביא לחורבן. נקודת הפתיחה של סיפור מגדל בבל נשמעת מבטיחה - "וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִֽים" (בראשית יא, א) ומתוך החיבור הזה מבקשים בני האדם בטחון והגנה – "וַיֹּֽאמְרו הָבָה נִבְנֶה־לָּנו עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁו בַשָּׁמַיִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּנו שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָֽרֶץ" (ברא־ שית יא, ד). אמנם ישנה הנקודה של "נעשה לנו שם" – המרמזת שבניית המגדל נועדה להאדרת שמם של בני האדם, אולם הנ־ קודה המהותית בעיני הרבה יותר היא הפחד שלהם להתפזר בשטח. למרות
בהוויתם את הכשל הראשון של האדם הראשון, שלא הצליח לומר – הנני, שלא הצליח לעמוד, לקחת אחריות, להיות כנה, ובעיקר שלא הבין ולא ראה את האמת הכי גדולה – שאין נסתר מעיני ה'. פרשת "בראשית" מזכירה לנו שה־ חורבן והגאולה נמצאים כלכך קרוב אחד לשני. ברגע אחד אתה בגן עדן, וברגע אחר אתה בחוץ. באותה פרשה נברא העולם, ובסיומה – הקב"ה מבקש לה־ חריבו. באותה פרשה נברא האדם הרא־ שון, ומתבצע הרצח הראשון כשקין הורג את הבל. כבר מהרגע הראשון בתורה – הברכה
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online