מידע העיר

עו"ד רינת ברק מתמחה בדיני משפחה,

צוואות, ירושות, תאונות דרכים תאונות עבודה ויפוי כוח מתמשך

הטור המשפטי

Rinatbarak . law @ gmail . com | 04-6060902 | 04-6308080

מי מחליט על הילד אחרי הגירושין?

לפני כחודשיים הגיעה אליי דליה, אמא ר � שמעוניינת היתה להוציא ד 7 לילד בן כון לבנה, על מנת לנסוע לחו"ל לאירוע משפחתי חשוב. על פי החוק, היא היתה צריכה את חתימת אביו, בנוסף להסכמתה. עם זאת, האב לא היה בקשר עם הילד, לא תרם לגידולו וכל נסיונותיה של דליה עלו בתוהו. גם כשכבר הצליחה ליצור עמו קשר, הוא עשה הכל על מנת לסכל כל החלטה וכל כיף שהאמא תכננה עבור הילד. הגשנו פניה לבית המשפט בבקשה לאפשר לילד להוציא דרכון גם ללא חתימת אביו, הצגנו את הנסיבות. בית המשפט נתן הוראה המאפשרת הוצאת דרכון ללא חתימת האב. לעיתים, כמו במקרה של דליה, בית המשפט יכול לתת החלטה המחליפה את הסכמת ההורה המסרב. זאת כאשר ההחלטה המבוקשת משרתת בבירור את טובת הילד והסירוב נובע משיקוו לים שאינם ענייניים. השופטים בוחנים אם ההחלטה המבוקשת משרתת את טובת הילד, לעתים קרובות בית המשפט מבקש לדעת מהי עמדת אנשי המקצוע (עו"ס, פסיכולוג וכדומה), בית המשפט בוחן מהי הדחיפות בקבלת ההחו לטה ומהן הסיבות להתנגדות ההורה השני. לסיכום, כאשר הורים מתקשים להגיע להסכמות, עומדות בפניהם מספר אפשו רויות - החל מגישור פרטי, דרך יחידות הסיוע שליד בתי המשפט, ועד לפנייה לבית המשפט כמוצא אחרון. בכל מקרה, העיקרון המנחה הוא טובת הילד, והחשיו בות היא בשמירה על תקשורת מכבדת בין ההורים והימנעות משימוש בילדים כשליו חים במחלוקות. המפתח להצלחה הוא בהבנה ששיתוף פעולה ביניכם, ההורים, גם אם אינכם חיים יחד, הוא חיוני להתפתחות בריאה של ילדיכם. כשטובת הילד עומדת לנגד עיני כל הצדדים, קל יותר למצוא פתרוו נות מוסכמים שישרתו את כל המעורבים.

כאשר הורים אינם מצליחים להגיע להו סכמה בנושאים מהותיים, החוק מתווה מספר דרכי פעולה. הדרך המומלצת הראו שונה היא גישור פרטי. באמצעות מגשר מקצועי, ההורים יכולים לנהל דיאלוג מכבד ולהגיע להסכמות, תוך התמקדות בטובת הילד.

הורים הם אפוטרופסים טבעיים של הילו דים שלהם, ועל כן כשיש צורך לקחת החו לטות מהותיות בחיי הילד נדרשת הסכמת שני ההורים. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטו ו � , גם לאחר גיר 1962 – רופסות, תשכ"ב– שין, שני ההורים נחשבים לאפוטרופסים על ילדיהם, גם כשהמשמורת נתונה להורה אחד. משמעות הדבר היא שהם שותפים בקבלת החלטות מהותיות בנוגע לילד ויש צורך בהסכמה משוו תפת. החלטות מהותיות כוללות את העו ניינים של חינוך (בחירת מוסד ליו מודי, האם חינוך דתי או חילוני), בריאות (טיפולים רפואיים חריגים, ניתוחים, תרופות פסיכיאטריות), מגורים (שינוי יישוב, מעבר לחו"ל), שינוי שם הילד או הליך אימוץ. המו שותף לכל ההחלטות הללו – שהן בעלות השפעה ארוכת טווח על חייו של הילד. הפסיקה הישראלית הגדירה שני מצבים עיקריים בהן לא צריך הסכמה של שני ההורים, וזאת כאשר העיקרון המנחה הוא טובת הילד והצורך בניהול חיים תקינים. לדוגמה: במקרי חירום רפואי - כאשר הילד זקוק לטיפול מיידי ואין אפשרות להשיג את ההורה השני בזמן, הרופאים (ולעיתים גם ההורה הנוכח) רשאים לפעול ללא המתנה להסכמה. פעולה כזו נסמכת על עקרון טובת הילד והצלת חיים, והיא נחשבת מוצדקת כל עוד תועד שנעשה מאמץ סביר לאתר את ההורה השני. המו קרה השני הוא בפעולות יומיומיות – כמו שיגרת לימודים, אוכל, שעות שינה, מפו גשים חברתיים, או חתימה על מבחן בבית הספר - ההורה שהילד נמצא אצלו באותו זמן יכול להחליט. חשוב להימנע מהחלטות חד צדדיות, מיצירת עובדות בשטח, ומשימוש בילדים כשליחים. זכרו תמיד שטובת הילד היא השיקול המנחה.

אפשרות נוספת היא להגיש באמצעות עורך דין בקשה ליישוב סכסוך ולפנות ליחידת הסיוע - יחידות הסיוע מספקות ייעוץ מקצועי והדרכה, ולעיתים קרובות מצליחות לסייע להורים להגיע להסכמות ללא צורך בהכרעה שיפוטית. כאשר כל נסיונות להדברות כשלו, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט להכריע במו חלוקת. במידה ויש החלטה מהותית שעליכם לקחת, ונדרשת לכם הסכמה של ההורה האחר ואינכם מצליחים להשיגה, מומלץ כי תשלחו הודעות בוואטסאפ או במייל המו תארות את הבקשה בצורה ברורה ותתעדו את כל הניסיונות ליצור עם ההורה השני קשר. תנו זמן סביר לתגובה (אלא אם מדובר במקרה דחוף) חשוב לזכור כי גם כשיש ביניכם מחלוקת, עליכם כהורים לשמור על תקשורת מכבדת ולהימנע מהו סתה של הילד כנגד ההורה השני ומשימוש בילד כשליח או מתווך, ותמיד תתמקדו בטובתו של הילד ולא במחלוקות ביניכם.

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online