גיליון 999

אירועים יומן

עצבים.... משה סידי חכם סידי /

האח הגדול לכלכת ובגדול אורלי אביב אורלי עצבנית /

אין לכם • בסוף את המחיר אנחנו משלמים מושג מה יכול לעשות רגע של עצבים לחיים עצה, יש בסוף, אבל עדיף לא • שלמים שלנו לחכות לסוף בכדי שזה לא יהיה הסוף של משהו שתרצו להתחיל שוב.... מבולבלים? רק קודם כל תירגעו... • תקראו תקראו

א מעט שנים אנחנו חשופים לריאליטי "האח הגדול" ונראה היה שראינו שם כמעט הכול. ישבנים, בנות שחושפות ומדברות בשפה זולה, גברים שריריים עם מוח של נמלה. ערבי תורן, הומו מתוסכל, וכזאת שלא יודעת אם היא הוא או היא, גבר גמד, טיפש מדופלם, זמרת ממורמרת עם עבר נוראי. וכל שנה הם נכנסים אל הבית המפורסם, חבורה של שוטים, שמחפשת כמה דקות של תהילה, הם עולים במדרגות, דתי חרדי, ואחד שחזר בשאלה. וחשבתי שהשנה הזאת, מישהו שם, בהפקת התוכנית ההזויה, ישכיל להבין שנפל דבר, והפעם נוותר על הביזיון והחוויה. חשבתי שיהיה צדיק אחד בסדום הארורה, שיגיד שבעת הזאת, לא מעלים תוכניות בזויות שאין להן כל מטרה. הרי ל

נוכל לחיות בלי ישבן מרצד על המסך... נוכל גם לשרוד בלי פוזאיסט עם שרירים, עם שכל לא כל כך מפותח. גיא זוארץ היקר, אתה שמזיל דמעות על האחיין שלך שנרצח בנובה, בשבת השחורה, נראה לך הגיוני להנחות תוכנית כזאת ולחזור לשיגרה? זה לא שהחיים צריכים להיעצר עד שוך הקרבות... זה פשוט בזוי בעיני לתת זמן מסך לכמה זכרים וכמה נקבות. כאלה שלא מוסיפים דבר בעת הזאת, הנוראית, חכמולוגים בשקל, שמגרבצים בבריכה, כשבחורים אחרים נמצאים בחזית. חבל שהכסף שוב מעוור את עיניהם של מקבלי ההחלטות, חבל שברפש הזה יתחילו להתעסק ימים ושבועות. באמת לא מתאים, מבזה אותנו כעם שנותרה בו עוד טיפת בינה, אסור לנו בשום אופן לחזור לשגרה כאילו דבר לא השתנה.

ל

שיריתם בלי אבחנה, ועכשיו כשהוא “פצוע”, האחרון שהוא רוצה ש”יטפל” בו, הוא אתם. המילה, רבותיי וגבירותיי, כל עוד היא לא יצאה מהפה שלכם היא שלכם... כשהיא עזבה את הלוע שפתחתם, היא תכניס אתכם לבור עמוק מידי בכדי לצאת ממנו. אז מה אתה מציע? תשאלו בוודאי. נו תשאלו אני מחכה. יופי. אז אם שאלתם, יש לי תשובה שתרגיע הכל, בעיקר אתכם. רגע אחד לפני שאתם מאבדים ולא את עצמכם בלבד, תיזכרו בדברים הטובים שבן או בת הזוג עשו עבורכם... תזכרו ברגעים האלה שחוזרים על עצמם ועושים לכם טוב. כמה טוב? עד כדי שלא יהיה לכם טוב לאבד את זה... ואז יקירי ויקירותיי, לעולם לא תאבדו את עצמכם. וחכם סידי אומר: “אם תגרמו למישהו להרגיש שהוא על הדרך... תגלו מהר מאוד שרק אתם נשארתם על הדרך הזו”.

א יודע איך הגברת ד’ עוד סובלת אותי. הסיבובים האלה

שאני מקבל מסובבים לה את הראש כבר. כנראה שלמרות שאני מסובב היא עדיין רוצה להסתובב סביבי, אחרת הייתה מסובבת לי את הגב ואני הייתי מסתובב לבדי... הבנתם? זה עלה לי בהרבה זוגות מכנסיים העצבים שלי. כן כן מכנסיים. הרבה מאוד. כי בכל פעם “שירדתי על הברכיים” שלא תלך בגלל הראש המשוגע שלי, הרסתי עוד זוג, ובשנתיים וחצי עם הגברת ד’, כבר החלפתי גרדרובה, שזה מלתחה שלמה. אז שאומרים שהעצבים עולים לנו... מתכוונים גם בכסף. ואתם הרי לא רוצים להפסיד. לא כסף ובעיקר את האדם הקרוב אליכם. זה ששווה לכם הרבה יותר מכסף. אז למה? למה לאבד את הרגע המיוחד הזה שיש לכם, ברגע, רק כי הבאתם את המוח למצב רתיחה.... תחשבו שאחרי שהמוח חזר למצב צבירה נורמאלי, אתם הרי תתחרטו, אבל הצד השני כבר חטף את “צרור” המילים

רובע ט״ו אשדוד דרושה סייעת לפעוטון

לפרטים יוכי 052-2915828

20

999 גיליון 07.06.24

www.ashdodonline.co.il

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online