עו"ד רינת ברק מתמחה בדיני משפחה,
צוואות, ירושות, תאונות דרכים תאונות עבודה ויפוי כוח מתמשך
הטור המשפטי
Rinatbarak . law @ gmail . com | 04-6060902 | 04-6308080
משמורת משותפת והורות אחרי פרידה
ואיזה מבנה יאפשר לילד התפתחות בריאה. במקרים המתאימים, גם רצון הילד נלקח בחשבון. ככל שהילד בוגר יותר ומבין את המצב ומביע עמדה יציבה, כך משקל רצונו יהיה גדול יותר. עם זאת, הוא לא "מכריע", הוא רק מהווה גורם נוסף שהשופט בוחן בהסתמך על אנשי מקצוע. חוות דעת מקצועיות ממלאות תפ־ קיד חשוב מאוד בהחלטות משמו־ רת. אפוטרופוס לדין, פסיכולוגים, עובדי סוציאליים וגורמי רווחה עוזרים ומסייעים לבית המשפט לראות תמונה רחבה ואובייקטיבית של צרכי הילד ושל ההתנהלות ההורית בפועל. בתי המשפט נו־ תנים משקל גבוה להמלצותיהם, במיוחד במקרים בהם המציאות המשפחתית סבוכה ומורכבת. בסופו של דבר, הורות איננה זכות, אלא אחריות. גם לאחר הפרידה, החובה לדאוג לילדים, להעניק להם חום, יציבות, גבולות ואהבה, מוטלת על שני ההורים. משמורת משותפת היא לא רק חלוקת זמנים, אלא מע־ רכת הורות שמתקיימת בשני בתים אך מבוססת על תפיסה אחת: ההורים אמנם נפרדו זה מזו, אך הם לא נפרדו מההורות שלהם. לכן חשוב לזכור שהמחלוקת ההורית אינה תחרות. ההחלטות בתחום המש־ מורת נועדו בראש ובראשונה להגן על הילדים. הורים שמבינים זאת, מתנהלים בתבונה, משתפים פעולה ככל האפשר ונעזרים בייעוץ מקצועי, וכך יוצרים עבור ילדיהם מציאות יציבה, בטוחה ובריאה יותר, גם בתוך שינוי גדול כמו פרידה.
ריבות, משמורת משותפת עלול להפוך למוקד של חיכוך מתמשך. בתי המשפט מודעים לכך, ולכן הם בוחנים לא רק את הקשר של כל הורה עם הילדים, אלא גם את הדינמיקה בין ההורים עצמם. יחד עם זאת, המערכת יודעת שגם תק־ שורת לקויה לפעמים יכולה להשתפר
החברה הישראלית משתנה, וגם התפי־ סה לגבי ההורות. אבות מעורבים יותר, אימהות מצפות לשותפות מלאה, ובתי המשפט כבר לא רואים במשמורת תח־ רות בין ההורים, אלא אחריות משותפת להמשך גידול הילדים גם אחרי שהקשר הזוגי מסתיים. במקום לדבר על "הורה משמורן" מול "הורה מבקר", השיח המשפטי מתמקד היום במודל רחב יותר: אחריות הורית שמטילה על שני ההורים תפקידים דומים, גם אם הם לא חיים תחת אותה קורת גג. למרות השינוי, העיקרון המרכזי שמנחה את בתי המשפט נשאר כפי שהיה - טובת הילד. זהו העיקרון העליון שעל פיו נקבעת האחריות ההורית. כאשר הורים נפרדים, בית המשפט בוחן איזה מבנה משפחתי יספק לילד את היציבות, הביטחון והמסגרת הבריאה ביותר. המטרה היא שילד יזכה ליחסים חיוביים ומש־ מעותיים עם שני הוריו, תוך שמירה על רצף חיים תקין. כדי שמשמורת משותפת תצליח, נדר־ שים שני תנאים בסיסיים: הורות מיטי־ בה של שני ההורים ויכולת תיאום ות־ קשורת מספקת ביניהם. לא צריך להיות חברים וגם לא חייבים לשמור על קשר חם, מספיק שיתוף פעולה בסיסי בע־ ניינים שקשורים לילדים. אם זה קיים, משמורת משותפת יכולה להיות מודל מיטיב ביותר, מכיוון שהיא מאפש־ רת לילד ליהנות משני העולמות: שני בתים יציבים ושני הורים פעילים. עם זאת, לא בכל מצב משמורת משו־ תפת מתאימה. כאשר ההורים נמצאים בקונפליקט עמוק, מתקשרים בצורה פוגענית או מערבים את הילדים במ־
אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי אילוסטרציה
אחרי מתן פסק דין וליווי מקצועי. לכן, היעדר תקשורת טובה בתחילת ההליך לא שולל בהכרח משמורת משותפת, במיוחד כשמדובר בשני הורים טובים שמעוניינים בטובת ילדיהם. כדי לסייע להורים להתגבר על הפ־ ערים ביניהם, בתי המשפט מעודדים שימוש בגישור. בהליך זה אפשר לבנות מערך הורות מלא: לוחות זמנים, אח־ ריות רפואית וחינוכית, חגים וחופשות, תוך צמצום עימותים ביניהם. בנוסף, בתי המשפט כיום כמעט ולא נשענים על חזקות מגדריות. אין עוד הנחה אוטומטית שאם הילדים צעירים, הם יהיו אצל האם, וגם אין העדפה מובנית לטובת האב או האם. השא־ לה היחידה שבוחנים היא מי מההורים מספק לילד את התנאים הטובים יותר,
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online