אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
כשהעולם בחוץ רועד
עליהם, ערכים של חיים, של משמעות נ � ו ותכלית לקיומנו, של חיבור ויחד . תחזק באמונתנו ובניסים שמתרחשים סביבנו כי יש מי שמסובב את הכול לטובה ויש סיבה לכל הטלטלה ואי הודאות שאנו עוברים בדרך גם אם לא מבינים הכול, אנו בדרך לגאולה. שגרה קטנה – מייצרת מעט ודאות. תפילת בוקר, כוס קפה משותפת או סיפור לפני השינה יכולים ליצור עוגן של יציבות. שיח רגשי בבית – משחרר מתחים. לתת מקום לרגשות ללא ניסיון לפתור או להרגיע מייד. שפת גוף רגועה – גם כשהלב רועד. ילדים ובני זוג "קוראים" יותר את השפה הלא מילולית מאשר את המילים. נשימה מודעת – להאט, לסנן גירויים, לא לצרוך כל ידיעה ולא להגיב לכל רגש. כלים מעשיים להחזרת שליטה פנימית לסיום גם כשאין שליטה – יש בחירה. בחי־ רה להקשיב, לגעת, להיות נוכחים. גם כשאין לנו תשובה, אנחנו יכולים להיות תשובה עבור מישהו אחר. המשפחות החזקות לא נבנות על היע־ דר קשיים, אלא על היכולת לעבור ביחד דרך הקשיים. זה דורש אומץ לא להתכחש לקושי, אלא להכילו ולתת עדיפות לקשר ולאהבה.
חים לשמור על חיבוק, שיחה ונוכחות אמיתית, משתחרר אוקסיטוצין, הורמון שמרגיע ומחבר. המגע הפיזי הפשוט והנוכחות הרגשית יכולים להיות חזקים יותר מכל שיחה.
במציאות המשתנה בכל יום – מאירוע קשה לאירוע מרומם, ואז שוב לקרקע לא יציבה – אנחנו מרגישים לפעמים תלושים. חסרי שליטה או ודאות. מת־ נהלים בלי תכנון. אנו רק מגיבים למה שקורה. במצבים כאלה, השאלה המר־ כזית היא: איך ממשיכים לפעול כמ־ שפחה ואיך מקיימים קשרים בריאים כשהעולם בחוץ רועד? מה קורה לנו בפנים? במצבי חירום כאשר השגרה נשברת, המוח נכנס למצב של דריכות והיש־ רדות. מערכות ביולוגיות מופעלות כדי להגן על עצמנו והיכולת לחשיבה מורכבת ולפניות רגשית נפגעת. זהו מנגנון הישרדות טבעי. אך הוא משפיע על כל תחומי החיים: הזוגיות, ההורות והתפקוד היום־יומי. בתוך מצוקה, האינסטינקט הראשון שלנו הוא לשרוד, לא להתקרב. זה מתבטא בכך שאין סבלנות או רכות כי העצבים חשופים, יש נטייה לביקורת כי הלחץ דורש פורקן, ולפעמים אחד מתכנס פנימה בעוד השני רוצה לדבר. ועלול להיווצר נתק רגשי בין בני הזוג. ג'ון גוטמן, חוקר זוגיות מוביל, טוען שבתקופות כאלה המבחן הגדול הוא איך מגיבים כשבני זוגנו מתנהגים לא כמו תמיד. האם אנו מתייחסים אליהם בחמלה או שמא בהאשמה? במחקריו, גוטמן מצא שזוגות עמידים מאופיינים ב"הנחת הטוב" – הנטייה להסביר הת־ נהגות שלילית של בני הזוג כתוצאה של נסיבות חיצוניות ולא כפגם אישיותי. דווקא במצבים מאיימים, אם מצלי־ זוגיות: כשהמלחמה מחלישה את שריר הקשר
הורות: ילדים קולטים את הרעידות
הילדים לא צריכים להבין את כל המצב כדי להרגיש שהוא לא יציב. הם מרגישים את המתח בגוף שלנו, בקול ובהתנהגות. כשאנחנו לא רגועים הם מבוהלים. וכשאנחנו אומרים "הכול בסדר" אבל משדרים לחץ – הם לומדים שעדיף לא להאמין למילים. מחקרים בתחום ההתקשרות מראים שילדים זקוקים ל"בסיס בטוח" – למ־ בוגר שנשאר מתפקד גם בשעת קושי. מבוגר שכשקשה לו, מצד אחד לא מת־ כחש לרגש אבל מצד שני גם לא נכנע לו וממשיך לתפקד. כשהמוח בתגובת הישרדות הוא לא יודע פשוט "לחזור לעבודה". יש תחו־ שת ריק, אובדן טעם, עייפות רגשית וקפיצות קשב. הטיפול המקובל בפ־ Acceptance and( סיכולוגיה ) מדבר Commitment Therapy על דרך לפעול גם כשקשה – לא להכ־ חיש את התחושות והרגשות המציפים, אלא להיות בנוכחות קשובה. כלומר: להיות במודעות למצב ולאיך שאנחנו מרגישים עם כל הקושי, אבל לבחור לפעול לפי הערכים שחשובים לנו. ולכן אל לנו ליפול לייאוש, גם אם נדמה שהכול קורס – זה רק המסך. נת־ חבר בחזרה לערכים שגדלנו והתחנכנו בעבודה ובתפקוד: קושי בריכוז ובמיקוד
זוכרים? בעוד שבועיים הדייט הבא שלכם בכנס אהוב והמוכר שלנו "לעורר את האהבה" - פרטים והרשמה - כאן..
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online