המשטרה, הפרקליטות, משרד הפנים, משרד התחבורה, המועצה - כולם לא עושים כלום. אז את האינטרס של חברי הקיבוץ אפשר להבין - הם רגילים שיש להם נחל פרטי והם מפחדים שיעשו להם רעש - בסדר, זה כמו אדם שלא רוצה שיבנו לו מול הנוף בניין. אבל מה התירוץ של המדינה והרשויות? איך הן מרשות לעצמן להתעלם מהחוק הברור? ואז אתה רואה שמתחילה מחאה - ובו מקום שכולם יגידו - נכון, זה החוק, בואו נפתור את זה, זה הולך ומסתבך. ומקימים גדרות, ושערים, ומגישים תלונות נגד אנשים, ומאיימים על אנו שים, ועושים תביעות השתקה - וכל הפוליטקאים - גם מימין וגם משמאל - מתחבאים ולא מסוגלים להגיד מילה. זה כי הבייס שלו, וזה כי אולי זה ישפיע על איזה ישוב חרדי, וזה כי אולי זה יאיים על ראש העיר מהליכוד בבחירות הבאות. ואז אתה אומר לעצמך - אוקי, פה יש סיפור. לא רק על נחל - אלא על איך במדינה הזאת לא מסוגלים לפתור שום בעיה ולהגיע לצדק. וצדק, ושו וויון, ודמוקרטיה - זה העניין.״ זה מעניין שאתה אומר דמוקרטיה, כי לכאורה מי שהולך ומפגין על הדמוקרטיה הם אנשים מהקיבוצים. ״בדיוק. זה האבסורד. אי אפשר להו גיד דמוקרטיה דמוקרטיה אבל כשזה לא נוח אז פתאום יש חוק לך וחוק לי. זה עיוורון פסיכי. עכשיו אני לא חושב שזה בהכרח כי האנשים בצד השני רעים, אבל פשוט חיים באיזה דיסונס שהם לא עושים כלום כדי לפתור אותו - וההנהגה שלהם ושלנו לא עושה כלום כדי לפתור אותו. ופה המדינה הייתה צריכה לבוא ולהגיד - אנחנו מבינים שזה קשה אבל זה החוק, בואו נעזור לכם להשתנות. הבעיה היא שאין לאף אחד אינטרס שהמצב הזה ישתנה.״ וזה לא קרה? ״על זה בדיוק הסרט. לא רק על מה קרה או לא קרה, אלא על האופן בו הדברים קרו ולא קרו. כי ברגע שאתה יורד לפרטים - דווקא בסוגיה כזאת קטנה וכאילו לא חשובה אז אתה מגלה בדיוק איך המגנונים עובדים. ואז במו קום להתמודד עם הסוגיה מתחילים "ספינים". אז פעם מאשימים את המו פגינים שהם "ביביסטים", שבוע אחרי זה הם "שמאל קיצוני אנטי ציוני". מתו חילים לחזור לסיפורי "אנחנו בנינו את המדינה" ו"אתם לא עושים כלום" וגם כמובן מאשימים את המפגינים באליו מות. והכל כדי מה? לשמור על הפריבו
קו פרשת המים
. צילום: ינון סלוצקי אלון לוי לא אהדהד טענה שמבוססת על גזענות ושנאה,
״הסרט קצת מבלבל את הצופה עם הדעות שיש לו לגבי ישראל - מי מקיים את החוק ומי לא, מי נלחם על שוויון ומי פחות. אני חושב שהבלבול הזה הוא טוב, כי הוא בסיס לשיחה.״
נדמה לעיתים, ששכחנו איך נראו החיים פה, לפני השביעי באוקטובר. ׳מאבק האסי׳ למשל - שלפני שנה ומשהו פתח מהדורות חדשות, וסוקר בהרחבה בכל כלי תקשורת אפשרי, נראה היום סרטו החדש והמסקרן של הבמאי אלון לוי - כהיסטוריה רחוקה.. בעוד כחודש וחצי, ישודר , אך עוד קודם, הסרט - שזכה לתשומת לב רבה בפסטיבל דוקאביב 11 בערוץ כאן "קו המים" נפגשה פרח שלמה חדד האחרון - יגיע בשבוע הבא להקרנת טרום בכורה מיוחדת בבית שאן. השבוע עם במאי הסרט אלון לוי לשיחה על הסרט, על דמוקרטיה ועל הרלוונטיות של הסרט . ריאיון. 23 בישראל שאחרי אוקטובר
אבל כל מי שדיברתי איתו, והיו כמה אנשים מקסימים, לא רצו להשתתף ופו חדו לצאת נגד הקיבוץ על המסך. עוד עניין שהיה לי חשוב הוא שחלק גדול מ"הטענות" של חברי הקיבוץ מבוססות על שיבוש האמת או הנחות גזעניות. להגיד על חברי המחאה ש"הם אלימים" או ש-״ביבי שלח אותם" או להבדיל "שמשתמשים בהם שמאל אנטי ציוני" הם אמירות שקריות. למה שאני אהדהד בסרט שלי טענה שמבוססת על גזעו נות ושנאה? חברי הקיבוץ גם לפעמים פשוט המציאו חוקים כמו "הקיבוץ זה שטח פרטי" או כל מיני תיאוריות של . למה שאני 19- הוגים הזויים מהמאה ה אחזור על זה? מעבר לזה, אני חושב ואני אומר את זה גם בסרט וגם בכל הזדמנות, שהו בעיה היא לא הקיבוץ. אלא המדינה שלא מסוגלת לאכוף את החוק שלה ומקיימת אפליה ממסדית מובנית כלפי קבוצות שונות עם אינטרסים שונים. הרי בסופו של דבר אם המדינה הייתה מתפקדת מהתחלה - היה מגיע שוטר לשער - אומר לשומר לפתוח את השער ולא הייתה מחאה. הקיבוץ היה מתרגל והמדינה והמועצה היו צריכים לעזור לו לפתור את הבעיות של נקיון ורעש וחניה - תכנונית, לא בהגבלה דרקונית של חופש התנועה.
לגיה? לא לשנות את המציאות?״
דקות? 65 איך מצמצמים שלוש שנים ל ״בשלוש השנים שהייתי בעמק צילמתי שעות של חומרי 150-160 משהו כמו גלם. זה בלי קשר לעשרות שעות של ארכיונים וכתבות וחדשות. את כל הדבר הזה צריך להפוך לסרט הגיוני, שגם אומר משהו שאתה מאמין בו, גם שיהיה מדויק ונכון היסטורית - וגם הכי חשוב - שירגיש כמו סרט מותח ודרמטי שמתקדם מרגע לרגע. אבל בעיני זה בדיוק הכוח של סרט תיעודי - שמרו גישים את כמות העבודה שמושקעת בו. זאת לא כתבה שבאו, נחתו רגע במסוק וחזרו הביתה לערוך. מדובר פה על הכו רות עמוקה של אלפי שעות עבודה - אז בסוף מה שיוצא יש לו משקל סגולי כבד כזה. זאת הסיבה שאני אוהב דוקו. קשה לעשות איתו ספינים.״
בסוף את הכשלון שלה להתמודד עם הדרישות של חברי המחאה.״ מה כל כך מיוחד במאבק הזה? למה אתה חושב שהוא תפס כל כך הרבה כותרות ולמה הוא מעורר כל כך הרבה תגובות? ״אני חושב שמה שהיה מיוחד במאבק הזה זה שהוא הצליח לזקק איזה חוסר צדק שקיים פה במדינת ישראל בצורה מאוד מאוד ברורה שקשה להתנגד לה. בדרך כלל שעוסקים בצד או בפערים חברתיים וכלכליים מדובר בנושאים נורא מסובכים, פה זה מאוד פשוט - יש נחל, שאפשר לראות בעיניים, הוא כולו עובר בתוך ניר דוד והגישה אליו אסורה בניגוד לחוק. אין ויכוח משפטי לגבי זה שהנחל ציבורי ויש אליו דרכי גישה ציבוריות. גם אין ויכוח משפטי על זה שאסור למנוע כניסה לישוב, גם לקיבוץ. כולם מסכימים. החוק מאוד ברור ועדיין בשטח - כל הגופים -
רון, מגיע בשבוע הבא להקרנת טרום בכורה מיוחדת בעיר. לקראת ההקרנה ישבתי עם לוי לשיחה קצרה וניסיתי להבין כיצד עושים סרט על נושא שנוי במחלוקת, מה רואים כשמלווים במבט קרוב מאבק שמתנהל לאורך שנתיים, וכיצד הסוגיות שעולות בסרט משפיעות על החיים שלנו - לפני ואחרי השביעי לאוקטובר. הי אלון, ספר קצת על מה הסרט ומה הוא יכול לחדש - הרי המאבק על האסי זה סוג הדברים האלה ׳שלכל אחד יש דעה עליו׳.. ״הסרט מלווה את המאבק ואת האנשים מאחורי המאבק במשך יותר משלוש שנים ובעיקר את החלקים הפחות מוו כרים שלו. בסרט אפשר לראות לעומק את האופק בו המאבק התפתח, השתנה, את האופן בו הפעילים פעלו בו לאורך התקופה, את האופן האבוסרדי בו המו שטרה והמדינה מתייחסת לחוק וגם
מאת: פרח שלמה חדד
ק שה להיזכר היום, שעד לפני שנה אחד האירועים הכי מסוו קרים והדרמטיים ביותר שליוו את חיינו בשנים האחרונות - גם ברו חבי המדינה וגם פה בבית שאן - הייתה המחאה סביב נחל האסי שהציתה דיון ציבורי סוער. את המחאה נגד סגירת הנחל לגישה ציבורית בידי קיבוץ ניר דוד ואוזו לת היד של המדינה, הובילה קבוצת צעירים מבית שאן שחלקם מוכרים וממשיכים לפעול בעיר גם היום. בעוד כחודש וחצי ישודר סרטו החדש והמסקרן של הבמאי אלון לוי - "קו ו � , והסרט - שזכה לתש 11 המים" בכא ן מת לב רבה בפסטיבל דוקאביב האחו
הסרט מציג צד אחד של המאבק, מה לגבי הצד שני?
״סרט תיעודי הוא לא כתבה ולא בית משפט וגם לא ויכוח בפייסבוק. אני מספר את הסיפור שבעיני הוא הסיפור המעניין וזה הסיפור שבו קבוצת האנו שים המדהימה שבמחאה קמה יום אחד ויצאה לתקן עוול בצורה מאוד מרשימה ולאורך תקופה מאוד ארוכה ואיך הדבר הזה מציף החוצה את הבעיות הכי עמוו קות של החברה הישראלית. בהתחלה עוד חשבתי שאצלם דמויות מהקיבוץ
המשך בעמוד הבא
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online