אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
לדעת לסלוח כשסולחים, הלב משתחרר ממשקל וזה מאפו שר להתקרב לעצמך". (ימימה אביטל) מוזמנים לשאול את עצמכם: איך אני בלסלוח? איך אני בלבקש סליחה? תרגיל אימון זוגי אפשרו לעצמכם לשים רגע את המחשבות בצד, לשחרר רגע את האחיזה בזמן ובמרחב, ופשוט להיעלם לתוך ההקשבה הפנימית. עד כמה שזה נשמע מצחיק, זה כל כך חשוב לתרגל לנשום. לקחת נשימה עמוקה, ולאט לאט להו
פתוחים... ו � הצד הפגוע משתף, בלי ביק שיחת סליחה : רת והאשמה. הצד השני מקשיב ומראה שאכפת לו. אפשר להעמיק את השיתוף, תנסו להיות יותר פגיעים ולשתף ברגשות ראשוניים (מה יש מתחת לסיפור). זה הזמן לתת תוקף "אני מבין שפגעתי בך בזה וזה.." לקחת אחריות - לבקש סליחה מעומק הלב, ולהציע נחמה. שימו לב שהשיחה מלווה במחשבה מחודשת, ולא במענה תגובתי מהיר ואוטומטי. את היכולת הזו, לבקש סליחה ולדעת לקבל את הסליחה, להאמין שאפשר לתקן ולעבור שינוי, אנחנו פה, במרכז הטיפולי 'חיבורים' מלמדים ועוברים עם כל זוג, משפחה, ואנו שים פרטיים שפונים אלינו לטיפול. גם אם לא זכינו שהבית בו גדלנו יהיה מקום תומך ומיטיב, עדיין מפעמת בנו התקווה לעשות תיקון ולהתחבר לאמא אדמה ולחיים המתו חדשים. בימים אלה חיבורים לזוגיות ומשפחה פונה ללב שלכם: כדי שנוכל להעניק לכם טיפול במקום ראוי, שיהיה בו מרחב גם של לימוו דים, סדנאות והרצאות, מרכז שיעניק לכולנו התפתחות והרחבת הדעת. מבנה זה יהיה של כולנו שאנחנו בנינו אותו בכוחות משותפים זה יהיה בית מלא באהבה - אהבת חינם. זה יהיה בית שיוצר ובונה חלקיקים שבורים, בית מלא ברוך, נתינה ושפע. המבנה יהיה עשוי מחומרים חמים וטבעיים המעוררים בנו זיכרון ישן, וב"ה דרכו נרגיש תחושות של שייכות ואינטימיות. כי הוא מכ-ו-ל-נ-ו. איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי. אני מבקשת מכל הלב את השותפות שלכם בהקמת המרכז למשפחה בעיר. את המרכז אנחנו בונים לזכרו של סרן נתאל סילברג שנפל בקרב בעזה שהיה מבחירי התלו מידים של ישיבת ההסדר בעיר, עמד להתחתן ולא זכה. ביחד ננציח אותו דרך מקום שמחבר בין אנשים. הדס ארוסתו אמרה: "זה מתאים שמישהו שהיה כל כך טוב בזה, בקשר הזוגי, יהיה הפנים של המרכז". לתרומתכם הנדיבה: https://katzr.net/91b54d
כאשר אנחנו נפגעים, אוטומטית אנחנו מתו רחקים. מחקרים בתחום גילו שאם לא עוצרים שניות, היא רק מרחיקה 17 את התגובה הזו תוך 17 לכת ומתרחבת. יש לנו חלון הזדמנויות של שניות. המחקרים מתארים שבדקות הראשונות אחרי הפגיעה, אנחנו נכנסים ל"דרמה" על ידי כעס, צידוקים, מחשבות ועוד.. אולם, הדבר הנכון לעשות הוא קודם כל לשו תוק, לקחת נשימה פנימה, ולהרחיב את הדעת על ידי מחשבה חיובית. מחשבה חיובית מחשבה חיובית יכולה להיות - לדון לכף זכות את בן הזוג הפוגע: "הוא לא התכוון", "הוא היה לחוץ" וכדומה. ובמקביל, גם מחו שבה חיובית כלפי עצמי: "אני בן אדם טוב, הכוונה שלי היא לטובה". המחשבה החיובית עוצרת את הפגיעּות מלהתרחב. השלב הבא, על מנת לטפל בפגיעות שהספקנו לספוג, יהיה - אמירת תודה. אמירת תודה חשוב מאוד לומר תודה רבה לעצמי (בשקט) על הבלאגן שקרה הרגע, ועל היכולת שלי להכיל ולסלוח. התודה הזו היא כמו משחת מרפא לכאב שנוצר, והיא מורידה מאתנו את כל מה שגרמה הפגיעה. עצם העובדה שאנחנו נושמים ואומרים תודה, גם בלי להבין כרגע על מה, זה עוצר את תהליך הכעס והריחוק. הודיה יוצרת חיץ ומאפשרת לנו לבחון מחדש את הסיטואציה שהביאה לפגיעה. עכשיו, כשאנחנו עם ראייה חיובית, ניתן להצליח להבין שיש כאן נקודה שצריכה תיו קון. להפוך את נקודת ההתרחקות לנקודת התקרבות לסיכום, הדרך שלנו להתמודד עם ביקורת צריכה להיות קודם כל מול עצמנו, ובכלל לא מול מי שפגע או ביקר אותנו. זה קורה על ידי נשימה והודיה. מכאן אפשר להתקדם הלאה, להתייחס למי שאמר, להתייחס למה שנאמר. באופן שכזה, לא רק שלא נתרחק, אנחנו נגלה שאותה נקודה שהביאה להתלקחות והתרסקות, תוכל להיות עבורנו נקודת מרפא בזוגיות שלנו. נקודה שבמקום להרחיק, עוד תקרב אותנו. "הסליחה זה לשחרר זיכרונות מהעבר, לתת להם את המקום - בעבר.
תמקד בהודאה על כל הדברים הטובים שבנו. תודה על היכולת שלנו לעצור רגע את שטף החיים ולתרגל עצירה, נשימה והודיה. שילחו עכשיו לבן/בת הזוג הודעה לנייד שתגרום לו/ לה לחיוך. הגיעו למפגש בעמדה סקרנית תרגיל נוסף: כלפי בן הזוג, הרשו לעצמכם להניח לרגע את מה שאתם יודעים אחד על השני/ה, כמבקשים להיפגש מחדש. היו מוכנים לאפשר לכל תשובה להגיע, להיות מופתעים, בלי ביקורת או ציו ניות. גם אם יהיה לכם קשה לשמוע, הישארו
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online