אורה שושן
עובדת סוציאלית, מטפלת משפחתית וזוגית.
לזוגיות ומשפחה בבית שאן והעמק חיבורים אורה שושן, ראשת מרכז משפחה
פסח – זמן יציאה לחירות לאומית ואישית "אדיר הוא, יבנה ביתו בקרוב – במהרה, במהרה, במהרה בימינו" (פיוט מתוך ההגדה של פסח)
– לחירות של אמונה, שותפות, גילוי וקרבה. ואני מאמינה, בכל ליבי – שהשנה הזו, יותר מכול שנה אחרת –
בהירות קטנה, נקודת חירות, שמתו־ כה אפשר להתחיל לצאת מהמֵצרים. מאז אירועי שבעה באוקטובר אני רואה את זה. אני פוגשת נשים וגב־ רים שהיו רחוקים, שבורים, רדומים בתוך השגרה – מתעוררים פתאום. מתפללים. שואלים. בוכים. נוגעים באמונה לא דרך הרצאות – אלא דרך החיים עצמם. דרך הבטן. דרך הכאב. אני רואה בתים שמתמלאים באור חדש. חיילים שמבקשים לומר "שמע ישראל" לפני פעולה. משפחות שמ־ דליקות נרות שבת כאילו זו הפעם הראשונה. לבבות שנפתחים מחדש לשייכות, לזהות, לניגון. והקב"ה – בתוך כל זה – כאילו לוחש: כמו בימי מרדכי ואסתר, גם עכשיו. "קִיְּמו וְקִבְּלו הַיְּהוּדִים" – לא בכפייה. לא מתוך פחד. אלא מתוך בחירה. קבלה מחודשת של עול מל־ כות שמיים. של שייכות. של אמון ואמונה. הרב קוק כתב: "הָאֱלֹהוּת הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאָנו מִשְׁתּוֹקְקִים לְהַגִּיע אֵלֶיהָ... יוֹרֶדֶת... אֶל הָעוֹלָם וּבְתוֹכוֹ, וְאָנו מוֹצְאִים... מַרְגּוֹע וְשָׁלוֹם בִּמְנוּחָתָהּ." ומוסיף, "...הַמְּצָרִים הַצָּרִים [בעולם הגשמי] אֵינָם דּוֹחֲקִים אֶת מֶרְחָבָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה." והשנה במיוחד יש הרגשה שקולות הצימאון וההשתוקקות חז־ קים, נוכחים, מהדהדים בחוץ ברחו־ בות ובתוך הלב פנימה. אז כשאני מתכוננת לליל הסדר, אני לא רק מכינה מצות ויין. אני מכינה את עצמי ליציאה. יציאה מעבדות של פחד, של אשליה, של ניתוק וריחוק
"עוד יבוא היום עוד יבוא היום אולי הוא כבר קרוב."
יש שירים שפעם היו עבורנו רק לחן, רק מסורת, אבל פתאום, ברגע מסוים, הם מתמלאים תוכן חדש. פתאום, בהקשר מסוים, הם לא סתם מושרים – הם נצרבים בלב, יוצרים תנועה פנימית, נבואה קטנה שמתג־ שמת מול העיניים. השנה, כשאני מתקרבת לפסח, אני מרגישה שהמילים של הפיוט "אדיר הוא" כבר לא שייכות רק לגלות שהייתה – אלא למשהו שקורה כאן ועכשיו. כאילו הבית מתקרב. כאילו אנחנו כבר על הסף. אבל זה סף לא פשוט. זה סף שמור־ כב ממצרים מודרנית: מצרים של שיח מפולג, של מערכות משפט שמאבדים בהן אמון, של רשע שמתחפש לטוב ושל מציאות שלא תמיד מצליחה לה־ כיל את הנשמה הישראלית. ובדיוק בתוך החושך הזה – מתרחשת יציאה. יציאה לאומית ויציאה פר־ טית. כמו שכתב בעל התניא בליקוטי אמרים, שהאדם נקרא 'מהלך' ולא 'עומד', כי הולך ועולה ממדרגה למ־ דרגה ולא עומד תמיד במדרגה אחת. כלומר, גם אם נדמה לנו שאנחנו עו־ מדים – תמיד יש תנועה ועלינו תמיד להיות בתנועה. צריך רק להכיר במ־ צרים שבתוכנו. רבי נחמן קורא לזה: לחפש את הנ־ קודה הטובה. אפילו בתוך הגלות הכי אישית, במרחק שלנו מעצמנו – יש
(אהוד מנור)
והנה רעיון לפעילות בליל הסדר: לבחור ארבעה מהנוכחים שיהיו כנגד ארבעת הבנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. מומלץ לבחור את אלו שבאופיים הפוכים לדמות שהם אמורים לייצג. בסבב, כל אחד מהארבעה בוחר באחד מהמשתתפים להיות בקבוצה שלו, כך שבסוף כולם מחולקים לא־ רבע קבוצות. כל קבוצה צריכה לה־ כין את עמדתה על הנושאים שיוכרז עליהם כמו: . מהי חירות אמיתית? 1 . מהן התכונות של המנהיג המושלם 2 בעיניכם? תנו שם של מנהיג מושלם לדוגמה. . כידוע הייתה מחלוקת בעם ישראל 3 לפני קריעת ים סוף, איך עליהם לה־ תמודד עם המצב הקשה. איך לדעתכם נכון להתמודד עם מחלוקות קשות? לוותר למען השלום, לנסות למנוע מהצד השני לממש את עמדתו, לנסות להגיע לפשרה ועוד. כל קבוצה תכין את עמדתה בהתאם לדמות שאותה היא מייצגת. חג שמח ושנזכה לצאת ממֵצרינו לחירות אמיתית – אישית ולאומית.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online