חגית נאמני
יועצת חינוכית, מנחת קבוצות וסטייליסטית טיפולית.
050-6723886 | מתרגשת מבגדים ובעיקר מאנשים חגית נאמני בגד, גוף ונפש
כאילו את יצאת ממצריים
והפרשנות של מה מרגיש לי חופש היא פרשנות אישית. כל אחת מאיתנו עשויה להבין זאת בדרך שונה. וכל יום אפשר לבחור מחדש. חמץ ולא רק בפסח את החמץ אנחנו מחסלים. או לכל היותר מוכרים אותו. על שום שלא תפח בצקם של ישראל. כלומר הבצק
כאב ראש אחר. חופש בעולם של התלבשות
זה אולי החג הגדול מכולם. אמונות רבות נרקמו סביבו. בעיניי החיבור בין פסח לעולם הביגוד והסטיילינג רק מת־ בקש. אישית אני מרגישה שמדובר בחג מיוחד. עונת האביב נהדרת ופותחת בפנינו הזדמנויות. יש יותר אור, התחד־ שות, ריחות פריחה וצבעוניות. מה עוד אפשר לבקש? זכה כלבנה ברגעים בהם שמש מתוקה מח־ ממת לי את העורף, אני מוצאת נקודות השקה לא מעטות בין חג הפסח לבין הסטיילינג הטיפולי. נתחיל מכך שעד עכשיו ניקינו וסידרנו. אפקט הניקיון שייך גם הוא לעולם ההלבשה. עד כמה חשוב לי שהבגד יהיה נקי? איזה ריחות אני מעדיפה שהבגד שלי ידיף? ובכלל, טוהר וניקיון מחו־ ברים גם לעולם הצבעים. הלבן הנצחי, לדוגמא הוא סמל לטוהר וצחות. צבעים בהירים נוספים מתאימים לתקופה זו. הצהוב הנהדר וצ־ בעי פסטל יפים ורגועים. אורחים נוספים הגיעו פסח הוא חג משפחתי לכל הדעות. גם כאלה שמעדיפים בילוי משפחתי מצומ־ צם, יעשו השתדלות להיפגש עם המשפ־ חה המורחבת בחג הנהדר הזה. מפגש כזה מעורר בנו לפעמים חשש או התלבטות. מה נכון יהיה ללבוש? להיות חגיגית או שעדיף משהו סולידי? ממש בא לך חול־ צה לבנה, ויש כל כך הרבה דגמים נהד־ רים, בגזרות ומרקמי בד חדשים שהגיעו לחנויות לקראת החג. מצד שני, אולי כולם יגיעו בלבן, ואז כבר לא אהיה מיוחדת? מיליון שאלות על ערב אחד. נגמר כאב הראש של הניקיונות ועכשיו
גולת הכותרת של חג הפסח היא איך לא - ליל הסדר. בליל הסדר אנחנו מע־ בירים לילדים מסרים של חירות. מדב־ רים על יציאה משעבוד לגאולה. חופש ושחרור. בעיניי, אין כמו בחירה של בגד כדי לחגוג חירות רגשית, חירות אמי־
החמיץ להם כי מיהרו לצאת ממצריים. כמה החמצות אנחנו חווים בעצמנו? לא נראה לי שיש מישהו שלא חווה תחושת החמצה אחת או שתיים במהלך חייו. בעולם העכשווי מדברים FOMO ( F ear O f הרבה על ), או בעברית M issing O ut "חרדת החמצה", החרדה שלנו לפספס חוויות מהנות שאחרים חווים. אנחנו רוצים להספיק הכל, לא להפסיד דבר, להנות מכל העולמות. וכל הזמן. המ־ ציאות מלמדת שזה כמעט בלתי
אפשרי. ואולי בעצם התופעה הזו היא בעצמה החמצה. כי מרוב שרוצים לגעת בכל, בסוף לא נוגעים בכלום. נקודה למחשבה- האם יתכן שהחוויה מול עצמי פנימה, חשובה לא פחות מאינטראקציות חיצוניות וחברתיות בחיי? אז החמץ מסמל החמצה, וממולו יש את המצה. דקיקה, שברירית ויבשה. ובכל זאת שמורה. מונחת בכבוד במרכז השולחן. אמנם אורחת רק לשבעה ימים, אך מביאה איתה כל כך הרבה ערכים משמעותיים של בחירה, חופש וחירות אמיתית. (מקדישה את הטור הנוכחי לחטופים שעדיין לא שבו. מתפללת בכל ליבי לחירות אמיתית ושלמה גם בשבילכם).
תית, חירות נשית. התחושה שאנחנו בני חורין תלויה לפעמים גם בבחירות שלנו. אנחנו בוחרים ובוחרות מידי יום להיות בני חורין. להיות חופשיים. אז כמו שאני תופסת את זה אין גבול לחופש שמשדרת ההופעה החיצונית שלנו. יש לנו את יכולת הבחירה. אפשר לבחור להישאר בעולמות המוכרים לנו, או דווקא לצאת מאזור הנוחות ולנסות דברים חדשים. בדים מעניינים, גז־ רות חדשות, וצבעים שפעם לא העזנו ללבוש. מצד שני, לפעמים זה הפוך. אולי המודעות לעצמי ולמה שעושה לי טוב, הם השיקולים שיתאימו לי כרגע. בעקבות כך, יכול להיות שאבחר בגד נוח וקליל, כי עכשיו זה הכי נכון עבורי. מצוין. אמרתי כבר- אין גבול לחופש.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online