מידע העיר

עו"ד רינת ברק מתמחה בדיני משפחה,

צוואות, ירושות, תאונות דרכים תאונות עבודה ויפוי כוח מתמשך

הטור המשפטי

Rinatbarak . law @ gmail . com | 04-6060902 | 04-6308080

החוק החדש נגד הורים אלימים

סמכות לדחות על הסף בקשות של הורה שהורשע בעבירת אלימות חמורה לקיום קשר עם ילדו – אלא אם יוכיח כבר בבקשה שהקשר משרת את טובת הילד. החוק קובע תחולה רטרואקטיבית, זאת אומרת, הוא מאפשר לבחון מחדש מקת רים שהתרחשו בעבר. בכך הוא מאפשר למשפחות שכבר מתמודדות עם פגית עות קשות לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לשלול אפוטת רופסות במקרים חמורים שלא נכללו בחוק המקורי, ובכך מגן טוב יותר על ילדים שנפגעו או שנחשפו לאלימות קשה במשפת חה. משמעות הדבר היא ששירה איסקוב עצמה, שעדיין מנהלת מאבקים משפטיים, תוכל סוף סוף לנשום לרווחה, כפי שאמת רה לאחר אישור החוק: "אחרי ארבע וחצי שנים לא פשוטות, בהן אני עדיין מנהלת מלחמות בבתי המשפט, לראשונה אני יכולה לנשום לרווחה. אני מודה לחברי וחברות הכנסת שליוו ותמכו לאורך כל הדרך, ושמחה שהחוק סוף-סוף עבר. התיקון בעצם מעביר את חובת ההוכת חה להורה הפוגע – אם הוא רוצה להיות בקשר עם בנו, יהיה עליו להוכיח ולהת ראות מראש שהוא לא מהווה סכנה. בכך הוא מקל על בתי המשפט, מונע סבל מיותר מהילדים, ומאפשר להתחיל תהת ליך שיקומי אמיתי. "חוק שירה איסקוב" הוא לא רק תיקון טכני – הוא מבטא תפיסה חדשה ביחס לזכויות הילדים ולחובתה של החברה להגן עליהם מפני אלימות. הוא מעביר מסר ברור: מי שפגע בבני משפחתו – לא יוכל עוד להמשיך ולהחזיק בכוח ובשליטה על חייהם של הקורבנות, ובת מיוחד לא על הילדים.

שירה איסקוב הבינה שהמקרה שלה אינו יוצא דופן. הורים וילדים רבים בישראל מתמודדים עם מציאות דומה – שבה ההורה הפוגע ממשיך לשלוט בחיי הילד, לעיתים מתוך בית הסוהר. היא החליטה לא לשתוק ויצאה למאבק ציבורי ומשפטי נרחב כדי לשנות את החוק.

ת � , בערב ראש השנה, ה 2020 בשנת פתח ויכוח בין שירה איסקוב לבעלה דאז, אביעד משה, בביתם שבמצפה רמון. במהלך הוויכוח, משה תקף את איסקוב באלימות קשה: הוא הכה אותה במערוך, חנק אותה ודקר אותה מספר פעמים בסכין מטבח – כל זאת לעיני בנם הפעוט בן השנתיים. איסקוב נפצעה באורח קשה ואושפזה בבית החולים סורות קה למשך כחודש וחצי. במהלך האשפוז, היא ביקשה לחשוף את שמה ואת סיפורה האישי כדי להת עלות את המודעות לנושא האלית מות במשפחה ולעזור לנשים אחרות שנמצאות במצבים דומים. לאחר הטרגדיה התעוררה שאלה קשה: כיצד ייתכן שאב שניסה לרצוח את אמו של הילד, וחשף אותו לטראומה קשה, ממשיך להחזיק בזכויות הוריות מלאות? האב, שהיה במעצר ובהמשך הורשע, עדיין נותר האפוטרופוס של הילד, עם סמכות להשפיע על החלטות מהותיות בחייו – מהבחירה במסגרות חינוך ועד טיפול פסיכולוגי חיוני להתמודדות עם הפוסט-טראומה. מצב זה הוביל לדיון ציבורי נרחב וליוזמות חקיקה שנועדו לתקן את כ � , אישרה ה 2020 העוול. כבר בשנת נסת תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שקבע כי רק במקרה של הרשעה ברצח או ניסיון רצח של בן משפחה תישלל אפוטרופסות באופן אוטומטי. אך החוק לא התייחס למקרים חמורים אחרים של אלימות – כמו חבלה חמורה או התעללות קשה. כך נוצר מצב משפטי אבסורדי שבו גם עבריין מורת שע, שישב בכלא על מעשה אלים כלפי בן משפחתו, ממשיך להחזיק בסמכויות הוריות.

אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי אילוסטרציה

את החוק קידמו במשותף הפעילות החברתיות שירה איסקוב ועו"ד מיקי רויטמן, יחד עם חברות הכנסת פנינה טמנו שטה וקטי שטרית, בתמיכת חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית. שיתוף הפעולה הנדיר הזה מדגיש כי כשמדובר בהגנה על ילדים, אין קואליציה ואופות זיציה. אישרה הכנסת בקריאה 2025 במרץ שנייה ושלישית את תיקון החוק, שכבר מכונה "חוק שירה איסקוב". החוק נועד להרחיב את רשימת העבירות שבגינן ניתן לשלול אפורופסות באופן אוטות מטי. לפיו, גם הרשעה בעבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה תביא לשלילה אוטומטית של האפוטרופסות. כמו כן, החוק יאפשר לבתי המשפט

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online