מידע העיר 1768

שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות

פרשת השבוע

054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן

פרשת שמות

שניהם אנשים שמצליחים לפרוץ דרך מחסום ההסתרה. את הקב"ה שמסתתר, ונעלם בתוך העולם – אברהם שומע, ומשה רואה. אין ספק שגם יוסף ראה ושמע כשידע שיבוא יום ובו: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱ-לֹהִים אֶתְכֶם" (בראשית נ, כה). והנה כאשר משה מבקש מהקב"ה לדעת מה שמו, כדי שיוכל לענות לבני יש־

שיוודא זאת. שפע כלכלי וחומרי ברור שהם יותר טובים ממוות ברעב, אבל יש דבר אפי־ לו טוב מזה – והוא היות האדם בן חו־ רין. והדבר הראשון שמאפיין חירות הוא היכולת לבחור. כשאנו מנסים להבין דרך קריאת הפ־ רשה מדוע בחר הקב"ה דווקא במשה?

- "עוד יותר טוב ועוד יותר טוב" שורה אחת שמצליחה לבטא את כוחם של היהדות ושל היהודים - הם צופים אל פני העתיד. כך נפרדנו מיוסף בפרשה שחתמה את ספר בראשית, במבט אל עתיד רחוק, בלתי נראה עדיין, והנה העתיד – הפך להווה.

ראל בבואו אליהם התשובה מכוונת אל העתיד – " אֶהְיֶה אֲש ֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד). זה הוא סוד האמונה. כשאנו מאמינים – אנו בעצם זוכים לחוות את מה שעוד איננו – אבל יהיה. רק לקרוא בסידור את המש־ פטים שכתבו אנשים שחלמו להגיע לכאן, לארץ הזו שאנו חיים בה – מלמד אותנו על כוחם של אמונה ושל תקווה. תמיד יש נקודה של טוב שאליה אנחנו הולכים. תמיד העתיד שאנו מכוונים אליו – הוא עוד יותר טוב ממה שכבר ישנו.

אנו קוראים על סופה של תקופת השגשוג של בני יש־ ראל במצריים עם לכתו של יוסף ועל תחילתם של הע־ בדות, הסבל והשעבוד, על הולדתו של הנביא והמנהיג הגדול ביותר שהיה לישראל – משה. זה חלק מה-ד.נ.א הרוח־ ני שלנו – אנחנו כל הזמן בתנועה אל עתיד טוב יותר. אנחנו כל הזמן בדרך והכיוון הוא מעלה. יוסף היה האיש הכי חשוב במצריים אחרי פרעה, כוח, כסף, כבוד והשפעה רבה היו

זהו לא מסע קל. הקולות של הספק עוצמתיים לא פחות ומלווים את עם ישראל. כמו אז – גם היום. משה בעצמו מפקפק: "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל- פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶך הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְת אֶת-עַמ ֶּךָ." (שמות ה, כג). גם הוא נדרש לבנות בתוכו את האמונה, ואז להצמיח אותה בתוך העם. שנזכה להאמין באמונה שלמה ש–"יש עוד טוב שרוצה להגיע". שנזכה לח־ גוג עוד השבוע את שובם של אחינו ואחיותינו! שבת שלום!

משה שגדל כנסיך מצרי, יצא להג־ נת בני עמו העבריים וגורש או ברח מהארמון כדי להפוך לרועה צאן מדייני. כתוב: "וַיַּרְא ה', כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱ-לֹהִים מִתּוֹך הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹש ֶׁה--וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי" (שמות ג, ד). משה רואה תופעה יוצאת דופן, ולא ממשיך הלאה בהתעלמות. הוא שם לב. הוא נוכח. הוא לא לוקח את זה כמובן מאליו ומנסה להעמיק ולהבין - איך זה יכול להיות? משה רואה, כמו שאברהם שמע. יש פה עדות לחיבור, להכרה ערה, ובעיקר הם

לו. עד כדי כך שיכול היה להציל את כל בני משפחתו ממוות ברעב ולאפשר למשפחה – להפוך לעם. מה יכול להיות יותר טוב מזה? חירות. כי למרות רום מעמדו, גילינו בפרשת "ויחי" בשבוע שעבר שיוסף לא היה בן חורין. הוא נאלץ לבקש את רשו־ תו של פרעה ללכת לקבור את אביו בארץ כנען. שאלתם את עצמכם מדוע יוסף ואחיו שכבר הגיעו לארץ כנען לא נשארו שם? מה הסיבה שחזרו למצ־ ריים? פרעה נתן להם ללכת, אבל רק בתנאי שיחזרו, והיה להם ליווי צבאי

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online