גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.
שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מאמנת חינוכית רגשית, מדריכה פדגוגית, מנחה לסדנאות העצמה וכתיבה יצירתית טיפולית
הלוואי ומענן תרד עלינו קשת
* ובמקביל החדשות מספרות על הסכם מתבשל, שוב דופק הלב של העם המתחשל. יחתמו, לא יחתמו, מה הסעיפים? ושאלת השאלות: למה אתם מבל־ בלים את המוח באולפני החדשות. אולי פעם אחת נשתוק? לא נדבר הרבה? נרפה? נרגיע את השטח, לא ניצור יותר מדי מתח? נתחשב במ־ שפחות החטופים והחטופות שליבם מחסיר פעימה עם כל ידיעה. רק נחבק! רק נחבק! לא חייב מילים רבות, אפשר גם שתיקות ובטח תפילות לטוב. כן הסכם, לא הסכם - נכון לכתיבת הטור אין תשובה אבל תקווה גדו־ לה ותפילה - תן להם לשוב לביתם, יותר מזה אנחנו לא צריכים. ** הלוואי ויבואו ימים של בשורות טובות. שנראה איחוד של חטופים עם המשפחות. שנדע שלווה ונחת במחוזותינו וששלום אמיתי יבוא עלינו. שלא נשמע עוד על ׳הותר לפרסום׳ ושמות חללים "עפים" באוויר חיינו. שנצחק ונאהב ברעות לתפארת, ונ־ זכור תמיד - אנחנו כאן יחד. אין לנו ארץ אחרת. אין לנו ארץ אחרת, רק ארץ מבשרת אחדות. הלוואי שכעת, כשאתם קוראים את הטור, החדשות לא מבלבלות את השכל ובטלוויזיה חדשות טובות ות־ מונות מרגשות. הלוואי! שבת שלום.
עלה הזית. שנדע כי קלו המים וניתן לחזור לחיים על פני האדמה.
זה שוב קורה, את כותבת טור בנו־ שא חינוכי. מאמינה כי טוב, וברגע - החדשות מונעות ממך להמשיך. פתאום זה נראה פחות חשוב. מה קשור עכשיו, מילים חינוכיות, טיפים ורעיונות. הלב, הראש, הנפש ושאר הגוף עסוק בכאן ועכשיו. בחדשות הק־ שות. בחדשות המקוות לבשורות טובות. חמישה עשר חיילים במספר ימים והלב מתכווץ. קשה לו להתרחב, לחזור לרגיל והמוכר. כרגע קר בנשמה. עוד שמות, עוד חיים שנגדעו, עוד משפחות הרוסות ועם שעסוק בנחמה רצופה כבר למעלה משנה. החדשות ביום שני בישרו רעות. חמישה חיילי הנח"ל נהרגו בפ־ עילות ובינהם, אביאל וויסמן ז"ל, מפוריה עלית. בוגר דרכא בית ירח. קבוצת המורים משתתקת לשנייה ומיד שיתופים, אימוג'ים עצובים ודמעות. זיכרונות מתחילים לעלות על דף. המקלדת בנייד לא שקטה. הכל אפור על גבול השחור והראש מריץ תמונות. ובבוקר, מליאת צוות שמבקשת לחבק ומיד לצאת לשטח להיות שם עבור התלמידים והתלמידות שמת־ בוננים בנו בציפייה שנחזיק עבורם, יחד איתם את הכאב המשתק. חדר המורים שקט, מורים משתפים בשקט, מנגבים דמעות ומצהירים בקול - אנחנו חזקים. ובשקט מת־ פללים לשקט, ליום שאחרי הסערה. משוועים שהיונה תמצא כבר את
שיריון חינוכי / גלית מנחם ויצמן
ְאָסוּר לָך לְהִש ָּׁבֵר עֵינֵהֶם נְש ׂוּאוֹת אֵלַיִך מְבַק ְּש ׁוֹת לְנַגֵּב ד ִּמְעָה.
ְאָסוּר לָך לְהִש ָּׁבֵר הֵם מִתְבּוֹנְנִים בָּך ש ִׁרְיוּן חִנּוּכִי הַמ ַּחֲזִיק כְּאֵבָם. אָסוּר לָך לְהִש ָּׁבֵר אִמ ָּא הִתְקַש ְּׁרָה ת ִּש ְׁמְרִי עַל הַיַּלְד ָּה, הִיא בִּמְצוּקָה. אָסוּר לָך לְהִש ָּׁבֵר אַפְסְנִי מוּעָקָה.
הֶחָבֵר הַט ּוֹב כָּעֵת מִתְפָּרֵק חַבְּקִי אוֹתו בְּיָדַיִך הַגְּדוֹלוֹת
עִטְפִי אוֹתוֹ, אוֹתָם בְּחֹם וּמִלּוֹת נֶחָמָה. אָסוּר לָך לְהִש ָּׁבֵר, הַחֲבֵרָה מְעַט הֲמוּמָה. הִיא עֲדַיִן לֹא מְעַכֶּלֶת, גַּם לֹא הַצ ֶּוֶת וְהַק ְּהִלָּה כֻּלָּה ּ.
וְאַת מְחַיֶּכֶת בִּכְאֵב, מַחְזִיקָה, מוֹצֵאת אֶת הַמ ִּלָּה הַמ ַּתְאִימָה לָאָסוֹן, לַש ֶּׁבֶר הַנּוֹרָא
אָסוּר לָך לְהִש ָּׁבֵר, אַת הַמ ּוֹרָה. וּבַחֶדֶר אַת מוֹרִידָה אֵפוֹד חִנּוּכִי אַת מֵיש ִׁירָה מַבָּט לַמ ַּרְאָה וְרוֹאֶה אֶת הַכְּאֵב, אֶת הַחְמָצָה, אֶת הַחֲלוֹם וְאִי הַהַגְש ָׁמָה. וְאַת ב ּוֹכָה, וְאַת ב ּוֹכָה וְאַת ב ּוֹכָה וּכְש ֶׁת ֵּצְאִי הַחוּצָה
לִבְש ִׁי אֶת הַת ַּפְקִיד ת ָּאִירִי לָהֶם עָתִיד.
אַת הַתִּקְוָה אַת הַמּוֹרָה.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online